שלום אדי,

דבריך נכוחים.

יש להוסיף, שעצם הברור והשאלה: יש אלוהים כן/לא הינה של האדם עצמו. רצוני לומר כשאדם שואל האם החתול הישן תחת מיטתי הוא אלוהים אינה מעצימה את האפשרות "לאוביקטיביות" שמא באמת החתול אלוהים הוא.

צא ולמד מקיקרו מגדולי הנואמים ברומא..( 106-81לפני הספירה) בספרו "על טבעם של האלים" מציג את הדיונים בין הפילוסופים בתקופתו בנושא קיומם של האלים. בהקדמתו לספר, טוען קיקרו, שבעיית טבעם של האלים היא אחת הבעיות הקשות ביותר בתחום הפילוסופיה. הוגי דעות אחדים סבורים שהאלים קיימים; דעתם של אחרים היא , שהאלים אינם בנמצא כלל. מאלה שמודים בקיום האלים יש סבורים, שהאלים אינם דואגים כלל לבעיות העולם ואינם מנהלים אותו; אחרים חושבים, כי האלים בראו את הכל וינהלוהו ויניעוהו עד סוף כל הדורות. תן דעתך על מה דנו גדולי הפילוסופים ברומא? על האלים הרומיים – היום אנו מכנים זאת המיתולוגיה הרומית , כלומר הבלי האלים הרומיים – וכדי לשבר את האוזן אביא את רשימתם מתוך ויקיפדיה (ערך, אלים אולימפיים):

1. יופיטר (זאוס), ראש המשפחה, אל הברקים ואדון האלים. בנו של הטיטאן קרונוס וריה.

2. נפטון,. אל הים, רעידות האדמה והסוסים.

3. פלוטו, אחי יופיטר. אל השאול ואדון המתים.

4. וסטה- אחות זיאוס,אלת הבית והמשפחה.

5. קרס – אחות זאוס, אלת התבואה והאדמה ובתה פרספונה.

6. מרס, בן זאוס והרה. אל המלחמה.

7. וולקן , בנם של זאוס והרה ובעלה של אפרודיטה. אל הנפחים וחרשי הברזל.

8. אפרודיטה (ונוס)- אשתו של הפייסטוס. אלת היופי והאהבה. נוצרה מתוך אבר מינו הכרות של אורנוס, אשר הושלך לים.

9. מינרוה, בתו של זאוס. אלת החוכמה, המדעים ומלחמת-הצדק. כמו כן, האלה המגינה על העיר אתונה, הנקראת על שמה.

10. מרקוריוס, בנם של זאוס ומאיה בת אטלס. שליח האלים, אל הסוחרים והרופאים, וגם מגן הגנבים.

11. אפולו, בנם של זאוס וליטו. אל השמש, האור, המוזיקה האמנות והרפואה.

12. דיאנה, תאומתו של אפולו. אלת הירח והציד.

אם תעיין בדיוני הפילוסופים הרומיים של תקופת אמונת האלים, תמצא את אותם טיעונים והפרכות שיש כיום בין אנשי האמונה באלוהים לבין האתיאיסטים. בטוחני, שבעתיד לבוא, כפי שדרך האנשים לשנות את נשוא אמונתם, יגחכו עלינו הקוראים ויקראו לדתות; היהדות, האיסלם והנצרות "המיתולוגיה המונותיאיסטית".

כך למשל טוענים הפילוסופיים מצדדי האמונה בקיום האלים הרומיים:

1. האמונה האיתנה במציאותם של האלים קיימת ועומדת בכל הזמנים ובכל הדורות.

2. האלים הפטרונים מתגלים לעיתים קרובות לבני האדם ומוכיחים להם את כוחם.

3. נבואות ותחושות המאורעות העתידים, שבושרו לבני האדם על-ידי האלים באמצעות סימנים שונים ותופעות בלתי רגילות, מוכיחות גם הן את מציאותם של האלים.

4. יש בעולם מה שהכוח האנושי אינו יכול ליצור (למשל צבא השמיים וקיום הסדר שנקבע בעולם). מן ההכרח איפוא, שקיים אל שברא כל זאת. (מתוך: "קיקרו" נתן שפיגלמן, אקדמון, ירושלים, תשמ"א, עמ' 234-239).

כאילו הטיעונים יתמידו בקרב הבריות רק נשוא האמונה ישתנה; אילי ייון, אילי רומא, האמונה בישוע הנוצרי בנו של אלוהים, אלוהי ישראל ואלוהי מוחמד. וכי יפלא בעיניך אם תשמע פילוסופים גדולים שידונו במידת עמקות דומה האם "החתול המסתתר במערה שאינו נראה לאדם" הוא יוצר הכל ובו נמצא הכל… ואין סוף להבל.

הדבר מזכיר את הסיפור על אחד הפילוסופים שהתבקש מאת המלך לברר לו על טבעם של האלים. הלה ביקש יום אחד, ולאחר מכן ביקש הארכה של יומיים ולאחר מכן ביקש ארכה נוספת. כששאלו המלך מדוע הוא מבקש כל הזמן ארכה, השיבו: ככל שאני מוסיף לעיין בדבר, הוא נראה לי מעורפל יותר.

מכאן תסיק שבעיית מציאותנו אין לה פתרונים – שכל אדם אינו תופס יש מאין ולא אינסופיות – יש שאינם יכולים להיוותר עם אי ידיעה וממציאים להם הזייה ויש שמקבלים את אי הידיעה ונשארים עם פלא קיומנו המשגיא את הנפש ויוצר רוממות רוח שאין לה קץ.

בברכה

דעת-אמת

ראשית נסכים כי אין צורך ל"הוכיח" אי קיום של משהו בעולם. מי שטוען לקיום משהו יתכבד ויוכיח את קיומו. יש אינספור דברים לא קיימים ולא ניתן בגלל כל גחמה והזיה לצאת ולשלול קיום של כל דבר שהוא. לעניין "אלוהים" מאמיניו השונים אכן טענו טענות מטענות שונות ואף משונות כדי להוכיח קיומו והיו גם טענות רציניותך, חכמות, מתוחכמות שהצריכו את האתיאיסטים להתאמץ על מנת לשלול ההוכחות שהגו, בין השאר, אנשים חכמים ומשכילים. אבל אנחנו כבר אחרי זה. כ-ל ה"הוכחות" לקיום האל הובררו כלא- הוכחות אלא כטיעונים וטענות לקיומו בשום פנים ואופן לא "הוכחות". הפרסום האחרון בעניין הוא ספרו של ריצ'רד דוקינס-יש אלוהים ? (באנגלית "אשליית/הזיית האל").

עקב חשיבות ומרכזיות מושג ה"אלוהים" אנסה להוסיף נקודת מבט משלי. נלך פשוט ולא מסובך בעניין בלי פלסף. יש המון דברים "קייימים" שאין להם ממשות והם לא מציאותיים. למשל- פו- הדב. אין ספק שהוא "קיים" נכתבו עליו ספרים יש ציורים ובובות שלו ועבור בני הקט הוא דמות "קיימת". ברם הוא לא מציאותי ולא ממשי. דברים רבים בעולמינו "קיימים" באופן דומה ואף משפיעים ממש על החיים למרות שאינם מציאותיים וממשיים. נשאר בדוגמה הפשוטה של פו הדב: הוא מאד משפיע על ילדים, למשל, דרך ספרים שבהם הוא מייצג ערכים והתנהגויות המהוות לילד דוגמה חיובית וערכית אותה יפנים ויתחנך לאורה. הנה פו הדב ש"קיים" אך לא ממשי משפיע על המציאות. באמת. בעולמינו ישנם הדברים שפשוט לזהות את ממשותם ומציאותם-עולם החומר, חבל לדון על זה היו פילוסופים שהתפלספו רבות בתחום אך נשאיר זאת לפלספנים. אנחנו מהרחוב, מהשכונה, מדברים ברור ופשוט בלי התפלספות………

ישנם "דברים שאינם חומריים ודוגמה מצוינת לכך היא היצירה הרוחנית של האדם: מוסיקה, שירה, סיפורת וכולי. ברור שהיצירה קיימת, ממשית ומציאותית אבל בוא נבחין בין היצירה וייצוגיה. כלומר הסיפור הוא ממשי, הדמות שבו דמיונית.

יופי נפסע עוד פסיעה. מתימטיקה/פיסיקה. ז-ה דוגמה מצוינת להשוואה לאלוהים. כמו האל המתימטיקה/פיסיקה חסרת גוף והיא רק בתחום החשיבה וה"נפש". גם היא "הומצאה" ע"י האדם.(למשל, עד ימי הערבים לא היה קיים מושג האפס…). גם המתימטיקה/פיסיקה משמשת לרבים כ"תורתם אומנותם" וה"אמת" שלה כתובה בספרים. עכשיו בוא נראה ב-כ-ל העולם כולו זו אותה מתימטיקה/פיסיקה אבל בדיוק מוחלט, כן ? אותה ה"תורה" משמשת את כ-ו-ל-ם. עכשיו בוא נדמה שבארץ קטנה-בהוטן נגיד, (נמצאת בהימליה ליד נפאל), שם החליטו שהם לא "מאמינים" ב"תורה" שהובאה מבחוץ והם יקבעו עקרונות ו"אמת" שונה בתחומי המתימטיקה/פיסיקה. יופי, נהדר. עכשיו בוא נניח שיבנו גשר גדול לפי העקרונות "שלהם" שהם ה"נכונים" וה"אמיתיים". אין צורך להמשיך ולתאר את גודל הפתעתם כשהגשר יתמוטט, לא ?

עכשיו יש "דברים" דומים למתימטיקה/פיסיקה נגיד אלוהים, למשל שהוא משהו חזק, אמיתי ובאמת רציני. בסה"כ רוב מוחלט של האנושות "מאמין" באל כזה או אחר. א-ב-ל שים לב בניגוד למוחלטות והאחידות העולמית של אמת המתימטיקה שמעידה על קיומה ללא ספק ועוררין הרי שאותו "אלוהים" לא אחיד..!!! הפלא ופלא האל נראה אחרת לגמרי אבל ממש אחרת לסיני, אסקימואי, אירופאי (קתולי, פרוטסטנטי, אורתודוקס….), ליהודי, לאפריקאי. אין צורך להמשיך זה הרי כ"כ ברור: כל תרבות, כל עם, כל קבוצת אנשים מראשית ההיסטוריה המציאה לה, "בראה" לעצמה אל כדמותה ובצלמה. למה ? ברור-שיהיה נוח, קל, "נכון" לעבוד אותו. וכן להיות דוס חרדי זה קל הרבה יותר מלהיות חילוני. לנו הם מספרים כמה זה קשה למלא מצוות, ברור, לנו זה באמת קשה להם לא אבל זה נושא אחר. האמת שהתשובה ל"למה ברא האדם את אלוהים בצלמו וכדמותו ברא אותו" היא מורכבת ויש להעביר הרצאה ארוכה בעניין.

עכשיו זה כבר ברור. יש צורך להתייחס למושג הזה "אלוהים" בהיותו כה מרכזי, חשוב ומשפיע על חיי האדם, באשר הוא אדם מאז שחר ההיסטוריה. יש צורך לסתור טענות לקיומו שוב טענות לא "הוכחות" אין "הוכחה לקיום האל".

בהתקדם האנושות בסולם האבולוציה היא עברה מאלים שהם כוחות הטבע בעצם, לאלים "אנושיים"-ראה דת יוון ורומי, לאלים מונותיאיסטים (היי לנו זכות ראשונים אנחנו רציניים בתולדות האנושות, תותחים ולא אני לא ציני אנחנו תותחים באמת). גם האמונה של האל היחיד עברה מעבודת קורבנות (ראה בית המטבחיים בבית המקדש) לעבודת תפילה בבית כנסת ויצירת ההלכה מאז ימי בית שני.

זהו, נגמר. כבר 2000 שנה אנחנו טוחנים את האל היחיד ונחשו מה ? הגיע הזמן להתקדם…. השלב הבא בהתפתחות האנושות מוצג (קצת…) כאן באתר ובאתר "חופש". זהו שלב חדש ואנו בתחילתו ויש הרבה ליצור. למשל אצלינו ביהדות להפוך את היהדות מביטוי דתי בעיקרו לביטוי לאומי המגדיר עם ותרבות חיה, יוצרת לאור הערכים הליברליים, הומניים.

יש מעט שכבר קפצו לשלב הבא. אני ביניהם ואנחנו מסמנים את הדרך והכיוון להמוני ה"מאמינים". כל שנשאר לאדם החושב והתבוני להחליט הוא רק באיזה שלב הוא מעדיף לחיות ולהתפתח. מקווה שעזרתי ועד כאן להפעם.

עמית

ראשית נסכים כי אין צורך ל"הוכיח" אי קיום של משהו בעולם. מי שטוען לקיום משהו יתכבד ויוכיח את קיומו. יש אינספור דברים לא קיימים ולא ניתן בגלל כל גחמה והזיה לצאת ולשלול קיום של כל דבר שהוא. לעניין "אלוהים" מאמיניו השונים אכן טענו טענות מטענות שונות ואף משונות כדי להוכיח קיומו והיו גם טענות רציניותך, חכמות, מתוחכמות שהצריכו את האתיאיסטים להתאמץ על מנת לשלול ההוכחות שהגו, בין השאר, אנשים חכמים ומשכילים. אבל אנחנו כבר אחרי זה. כ-ל ה"הוכחות" לקיום האל הובררו כלא- הוכחות אלא כטיעונים וטענות לקיומו בשום פנים ואופן לא "הוכחות". הפרסום האחרון בעניין הוא ספרו של ריצ'רד דוקינס-יש אלוהים ? (באנגלית "אשליית/הזיית האל").

עקב חשיבות ומרכזיות מושג ה"אלוהים" אנסה להוסיף נקודת מבט משלי. נלך פשוט ולא מסובך בעניין בלי פלסף. יש המון דברים "קייימים" שאין להם ממשות והם לא מציאותיים. למשל- פו- הדב. אין ספק שהוא "קיים" נכתבו עליו ספרים יש ציורים ובובות שלו ועבור בני הקט הוא דמות "קיימת". ברם הוא לא מציאותי ולא ממשי. דברים רבים בעולמינו "קיימים" באופן דומה ואף משפיעים ממש על החיים למרות שאינם מציאותיים וממשיים. נשאר בדוגמה הפשוטה של פו הדב: הוא מאד משפיע על ילדים, למשל, דרך ספרים שבהם הוא מייצג ערכים והתנהגויות המהוות לילד דוגמה חיובית וערכית אותה יפנים ויתחנך לאורה. הנה פו הדב ש"קיים" אך לא ממשי משפיע על המציאות. באמת. בעולמינו ישנם הדברים שפשוט לזהות את ממשותם ומציאותם-עולם החומר, חבל לדון על זה היו פילוסופים שהתפלספו רבות בתחום אך נשאיר זאת לפלספנים. אנחנו מהרחוב, מהשכונה, מדברים ברור ופשוט בלי התפלספות………

ישנם "דברים שאינם חומריים ודוגמה מצוינת לכך היא היצירה הרוחנית של האדם: מוסיקה, שירה, סיפורת וכולי. ברור שהיצירה קיימת, ממשית ומציאותית אבל בוא נבחין בין היצירה וייצוגיה. כלומר הסיפור הוא ממשי, הדמות שבו דמיונית.

יופי נפסע עוד פסיעה. מתימטיקה/פיסיקה. ז-ה דוגמה מצוינת להשוואה לאלוהים. כמו האל המתימטיקה/פיסיקה חסרת גוף והיא רק בתחום החשיבה וה"נפש". גם היא "הומצאה" ע"י האדם.(למשל, עד ימי הערבים לא היה קיים מושג האפס…). גם המתימטיקה/פיסיקה משמשת לרבים כ"תורתם אומנותם" וה"אמת" שלה כתובה בספרים. עכשיו בוא נראה ב-כ-ל העולם כולו זו אותה מתימטיקה/פיסיקה אבל בדיוק מוחלט, כן ? אותה ה"תורה" משמשת את כ-ו-ל-ם. עכשיו בוא נדמה שבארץ קטנה-בהוטן נגיד, (נמצאת בהימליה ליד נפאל), שם החליטו שהם לא "מאמינים" ב"תורה" שהובאה מבחוץ והם יקבעו עקרונות ו"אמת" שונה בתחומי המתימטיקה/פיסיקה. יופי, נהדר. עכשיו בוא נניח שיבנו גשר גדול לפי העקרונות "שלהם" שהם ה"נכונים" וה"אמיתיים". אין צורך להמשיך ולתאר את גודל הפתעתם כשהגשר יתמוטט, לא ?

עכשיו יש "דברים" דומים למתימטיקה/פיסיקה נגיד אלוהים, למשל שהוא משהו חזק, אמיתי ובאמת רציני. בסה"כ רוב מוחלט של האנושות "מאמין" באל כזה או אחר. א-ב-ל שים לב בניגוד למוחלטות והאחידות העולמית של אמת המתימטיקה שמעידה על קיומה ללא ספק ועוררין הרי שאותו "אלוהים" לא אחיד..!!! הפלא ופלא האל נראה אחרת לגמרי אבל ממש אחרת לסיני, אסקימואי, אירופאי (קתולי, פרוטסטנטי, אורתודוקס….), ליהודי, לאפריקאי. אין צורך להמשיך זה הרי כ"כ ברור: כל תרבות, כל עם, כל קבוצת אנשים מראשית ההיסטוריה המציאה לה, "בראה" לעצמה אל כדמותה ובצלמה. למה ? ברור-שיהיה נוח, קל, "נכון" לעבוד אותו. וכן להיות דוס חרדי זה קל הרבה יותר מלהיות חילוני. לנו הם מספרים כמה זה קשה למלא מצוות, ברור, לנו זה באמת קשה להם לא אבל זה נושא אחר. האמת שהתשובה ל"למה ברא האדם את אלוהים בצלמו וכדמותו ברא אותו" היא מורכבת ויש להעביר הרצאה ארוכה בעניין.

עכשיו זה כבר ברור. יש צורך להתייחס למושג הזה "אלוהים" בהיותו כה מרכזי, חשוב ומשפיע על חיי האדם, באשר הוא אדם מאז שחר ההיסטוריה. יש צורך לסתור טענות לקיומו שוב טענות לא "הוכחות" אין "הוכחה לקיום האל".

בהתקדם האנושות בסולם האבולוציה היא עברה מאלים שהם כוחות הטבע בעצם, לאלים "אנושיים"-ראה דת יוון ורומי, לאלים מונותיאיסטים (היי לנו זכות ראשונים אנחנו רציניים בתולדות האנושות, תותחים ולא אני לא ציני אנחנו תותחים באמת). גם האמונה של האל היחיד עברה מעבודת קורבנות (ראה בית המטבחיים בבית המקדש) לעבודת תפילה בבית כנסת ויצירת ההלכה מאז ימי בית שני.

זהו, נגמר. כבר 2000 שנה אנחנו טוחנים את האל היחיד ונחשו מה ? הגיע הזמן להתקדם…. השלב הבא בהתפתחות האנושות מוצג (קצת…) כאן באתר ובאתר "חופש". זהו שלב חדש ואנו בתחילתו ויש הרבה ליצור. למשל אצלינו ביהדות להפוך את היהדות מביטוי דתי בעיקרו לביטוי לאומי המגדיר עם ותרבות חיה, יוצרת לאור הערכים הליברליים, הומניים.

יש מעט שכבר קפצו לשלב הבא. אני ביניהם ואנחנו מסמנים את הדרך והכיוון להמוני ה"מאמינים". כל שנשאר לאדם החושב והתבוני להחליט הוא רק באיזה שלב הוא מעדיף לחיות ולהתפתח. מקווה שעזרתי ועד כאן להפעם.

עמית

עמית היקר מצאתי לנכון להתייחס לכמה דברים בתגובתך בקשר לדברים שכתבתי ולהערתי בדבר האנשת האלהים באמצעות הבריאה.

נכון שחלפו שלוש שנים כמעט מאז נתפרסמו דברי אלה, ותגובתך בקשר אליהם, אגיב על כל פנים ואציין רק כי על דברים כאלה ניתן לאמר "טוב מאוחר מאשר לעולם לא"

ראשית עלי לחלוק על עמדתך לפיה "הפלספנות לפלספנים"

לטעמי האנושות מחולקת בעיקרון, לאנשים חושבים ולאנשים חושבים פחות.

מקרב האנשים החושבים יותר, או אולי רגישים יותר לסימני השאלה העולים בנפשם בקשר לכל יש, יש אנשים רבים שמספקים לעצמם באמצעות מוחם תשובות שמפיסות את דעתם בקשר למהותם שלהם בקרב הנמצאים בכלל ומהות הקשר בין עובדת מהותם לבין מהות הישים והנמצאים האחרים.

אני שותף לאבחנה של אלה שהציגו צורך בקיום מהות אלוהית כמאפיין צורך אנושי שהוא בעצם, מנטלי, אופייני, אנושי.

אנשים רבים מאוד כילו את כל חייהם באמונה באלוה התורן.

אני סבור שהצורך באלוהים הוא משהו אינסטינקטיבי יצרי, הוא אינו מולד של התעלות והזדככות כמו שמנסים להציג שוחרי האמונה, האינסטינקט האמוני ביסודו, בא ממקומות נמוכים מאוד בנפש האדם, הב נעשה רגע השוואה למשל בין המשמעות התיאולוגית החייתית של יללת הזאבים לעבר פני הלבנה, אל מול אמונת האדם באלוה, שחולל את הבריאה.

אלוהים הוא מושג קונספטואלי עם זרועות מחוללות ומעודדות לאומיות ובדלנות.

הקונספט התיאולוגי, הדת, האמונה, השפיעו באופן מכריע לרעה על שחרה של כל תרבות אנושית, על התרבויות, המורשות, המסורות, ההרגלים, הממלכות והפולחנים שמתחוללים בצורה זו או אחרת בקרב כל סוגי האמונה.

לצערי אינני יכול לומר שהאלהים שלי זה האלהים של שפינוזה כפי שאמרו הוגים אחדים, ואיני רגיל לדחות שאלה מורכבת שכזאת, בדבר קיום או היעדר האלהים, בתשובה סתמית, "אין" "יש" אלוהים.

בדבר אחד אני בטוח.

בהיבט היסטורי התיאולוגיות כולן, הוכיחו שוב ושוב כמעכבות את הציויליזאציה.

התיאולוגיות כולן קידמו וליבו את השנאה של הפרט האנושי לעבר הפרט האחר, הציאולוגיות שימשו כקטאליזטור יעיל ללבות ולקדם את מלחמות האדם באדם.

שום תיאולוגיה לא הוכחה כמלכד בר ערך וערכיות בקרב בני האדם, שום תציאולוגיה כלפי שום אדם מכל עת, מכל מין, מכל זן.

אלוהים לטעמי, זו מהות שיכולה לשרור על פי מהותה, רק בין אלוהים אחד לבין אדם אחד

שפינוזה קבע כי התורה בעצם באה לשרת את ענייני הממלכה

התורה עצמה (התנ"ך) הברית החדשה, האיגרות, המקראות וספרי התלמוד וההגות למיניהם, כולם אינם אלא אוספים של כתבים שנועדו לרכז אוכלוסיות גדולות כדי ליצור דעת קהל אחידה, לקיים ברבים את האינסטינקט הבסיסי המתקיים בקרב בני האדם כפרטים.

להתאחד כדי להשמיד עמים אחרים.

להתאחד נגד הסכנות שמחיל האדם על עצמו – מלחמות כיבושים והכל בשם מטרות נעלות כביכול.

אינני מכוון כאן לתובנה העולה מן המונח "חיידק האיוולת" אלא לחיידק הרוצחני הכולל המוטבע בבני האדם מטבע ברייתם.

לא בכדי אמר הסופר היהודי הנודע בשביס זינגר: "מי ששוחט בהמות סופו שישחט בני אדם"

המין האנושי מתהדר בתרבותו המתקדמת אך שום חזית מדעית לא השכילה עד כה להתוות דרך נכונה ומקובלת לחלוקה הוגנת של שטחי היישוב בכדור הארץ ושל מקורות ומשאבים (החיוניים לחיי האדם) בין כל תושבי הכדור ולרווחת כולם.

אני קובע בצער, שהפרטים הנעלים ביותר מקרב המין האנושי לא המחישו אף כהוא זה, מכל שכן לא פירכו ולא הכחישו את העובדה הבסיסית ש"האינטיליגנציה" האנושית גרמה, לעיכוב, הכשלה והרס של רקמת החיים על פני כדור הארץ, גם בתחום הצומח וגם בתחום החי.

קהילות עצומות ומינים וזנים רבים של בעלי חיים הוכחדו בידי האדם ולא נותר מהם שריד ופליט למרות שכל זן היה אמור לסיים ולהשלים את כל מערכות המוטאציות שלו, אלמלי ההתערבות השרירותית, האנוכית, של בני האדם.

לעומת השמדה כמעט טוטאלית של כל זני היצורים על פני האדמה, מגדלים בני האדם במסגרת תעשיה המונית ומשוכללת המחוללת יצירה גידול, ניצול והשמדה אכזרית של מליארדי בעלי חיים שהאדם הלאים והחרים את זכותם לחיים ולדרור, ניכס אותם לעצמו ייעד אותם לתועלתו:- הפך את כולם מושאים למאכל, לשעבוד, לניצול הכוח הפיזי העודף שבחיה, שימוש בעור החיה לכסות ונוי, ועוד ועוד.

נזכור שלמרבית היונקים הנאכלים על ידי בני האדם יש כמעט את אותה המערכת האורגנית של האדם:

יש להן, מוח, שתי עיניים, שני נקבי אף, שתי אזניים, ארבע גפיים, לב עם מחיצות חדרים ופעימות, מערכת דם, מערכות קפילריות עתירות מזעור, מערכות עצבים, סנסורים ורצפטורים, אברי מין זכריים ונקביים, שלפוחית שתן, וחלחולת, מערכות עיכול, שיניים, לשון, פה, חיך, לסת ובית בליעה, כליות, טחול, ריאות, (הן נושמות חמצן) כבד, קיבה, מעייים, עמוד שדרה חולייתי המגן על חוט העצבים המוביל מן המוח.

במישור גבוה יותר, בעלי החיים הללו דומים לנו מאוד- אך הם נאכלים ונטרפים למעשה על ידינו – הם דומים לנו בין היתר בכך שהם מכילים בחובם, רגשות, אינסטינקטים, פחד, שמחה, צער, אכזבה, תקווה, אמון וחוסר אמון.

נכון הם שונים מאיתנו במבנה המוח, ביכולת תפקודו ובתפוקה האיטנטלקטואלית שלו, נכון, הם לא מדברים, הם לא קוראים, הם לא כותבים, אבל באמת, כאשר אנשי המדע שלנו מתעמקים בשאלה האם יש "חיים תבוניים בחלל החיצון"??

אני חייב לעצור אותם ולשאול:- האם את יודעים הכל על תחומי ההגות (האפשרית) של החיות השונות מאיתנו שחלק גדול מהן נשחטות על ידינו.

נכון החיות הללו אינן יודעות חשבון ומתימטיקה, אין להם את העורמה שיכולה לסייע להם להימלט מן השחיטה, אין להם את יכולת הארגון ואת כלי הזין להתמודד ולהלחם על חייהם.

ובענין המוסרי:-

האדם גזר את גורלן להשמדה רק בגלל שהן נחותות ממנו ואין כאן בשום מקום שום חשיבה או תשובה מוסרית ראויה להסביר את השואה שהמיט וממיט האדם על יתר בעלי החיים בכדור הארץ.

מי יכול להתעלם מכמות האנשים בעולם, החיים ברף חיים נמוך, לעתים די קרוב לזה של הבהמה, אכן גם הם מבחינה סטטיטסטית טהורה, רבים מהם מושמדים בהמוניהם.

ראו נא מה אנו מעוללים ליצורים החיים האחרים הללו בגלל שאנו בני האדם משתמשים בתכונת העורמה שמצויה במוחנו, אנו כובלים את החיות התמימות, בחבלים ומונעים מהן לחהתנגד למעשה הרצח הצפוי להן מידינו, לעתים קרובות החיות הללו חזקות מאיתנו כמה מונים, אך אנחנו מערימים עליהן באמצעות מעשים של תרמית וכוחניות מאורגנת ומיומנת, אנו עוקדים אותן, ולאחר שהבטחנו את בטחוננו בקרבתן, אנו חותכים את צווארן, משספים את הקנה והוושט שלהן, וגורמים לכל אחת ואחת מן החיות האומללות הנשחטות, למות במוות נוראי של חנק וטביעה בתוך דמן שלהן

השחיטה היהודית "הכשרה", לא נכתבה מעולם מפורשות בתורה, תורת ישראל (בספר דברים) אמרה רק "שאם תאווה נפשך לאכול בשר" אזי כך וכך, התורה לא ציוותה על סכין חדה ולא על הולכה והבאה ולא על חיתוך הקנה והושט.

במרוצת הדורות הרבנים לקחו קטע לא רלוונטי בתורה שדיבר רק על מצב אופציונאלי שבו האדם יתאווה לאכול בשר, ומשם נולדה בדרך של קומבינציה לשונית "הוראת משה" על חיתוך הקנה והוושט.

למי שמעוניינים לדעת:- הקנה והוושט אינם כלי דם, חיתוכם כשלעצמו אינו מחולל ריקון דם החיה, (כדי לשמור את הפקודה התורנית להמנע מלאכול את הדם).

מחוללי השחיטה היהודית הכשרה, "רוחצים בנקיון כפיהם", הרי "יהודים רחמנים בני רחמנים אנחנו"

הם לא יצערו את החיה, שומה על הסכין להיות חדה ובלא פגם "שמה ייסרו את החיה"

לו חפצו הרבנים להקל את סבלה של החיה היו מצווים על חיתוך כלי דם גדול במקום פחות כואב, החיה היתה מתה בתוך דקות מחוסר דם.

גם בהרג שכזה היו יסורים אבל הם היו קלים הרבה יותר מכיוון שברגע שכמות הדם שמוזרמת למוח קטנה יותר המוח מתפקד פחות טוב ומעביר הודעות כאב בעצלתיים.

חיתוך הקנה והוושט בשחיטה נובע מבורות מוחלטת של הרבנים באורגניזם של החיה, ואנחנו העם היהודי גררנו אחרינו במשך דורות את כל אומות העולם, להרוג את החיות המיועדות למאכלנו .

בהריגת חנק אכזרית ומייסרת.

אמנם בעת השחיטה נחתכים גם כמה כלי דם פריפריאליים המובילים דם למוח אך עד מות החיה נשארים מספיק כלי דם המצויים בצד העורפי של הנשחטת הם מספקים למוח דם וגורמים לחיה להשאר בהכרה מלאה עד לבוא המוות כתוצאה מחנק מייסר וארוך

מן הראוי לדעת שעם חיתוך הקנה והוושט – במעשה השחיטה – נוזלי גוף של החיה הנשחטת מתערבים זה בזה, חומרים עתירי חומציות עולים מן הקיבה, (במיוחד כאשר הנשחטת תלויה מרגליה האחוריות) חומצות קיבה מתערבות עם הדם נשאבות אל הריאות צורבות את הפצעים הפתוחים בצוואר וגורמות לנשחטת מות ייסורים קשים ומרים,

הדרך הזו של הריגת בעלי חיים המיועדים למאכל היא אחד המבחנים האמיתיים בהם ניתן לאבחן נכונה את הערך האמיתי של המוסר האנושי.

גדול ועוצמתי הוא הכאב של החיה עקב החתך העמוק, הנורא, שמבצע השוחט במקום הכי רגיש בגוף החיה, בצוואר, מקום הקרוב מאוד אל בסיס הגולגולת המכילה את המוח.

סכין השוחט מגרמת ממש את חוליות הצוואר הנחשפות.

צריבה חומצית קשה של חומצות קיבה המשיקות אל פצעים חיים, ומחוללו כאב נורא, החומצות עולות באמצעות הוושט החתוך אל מקום החתך והמפגש בין החומצות החריפות לבין פצע פתוח מחולל שם את הכאב הנורא ביותר שניתן להעלות על הדעת.

אחרי כל אלה, בא מות החיה כתוצאה מחנק איטי, ולאחר מאבק עקוב מדם של החיה על חייה.

גם אחרי חיתוך הצוואר, מערכת הנשימה, שרירי החזה של החיה הנשחטת ממשיכים לכווץ ולהרחיב את הריאות, אך במקום אוויר לנשימה זורם אל הריאות הנוזל העכור החמוץ המורכב מדם ומחומצות קיבה.

הבהמה הנשחטת מנסה לשרוד מנסה לנשום היא מחרחרת אל מותה, האנשים שמסביבה מדחיקים את זעקות המצפון שלהם על דבר הרצח שביצעו זה עתה בכך שהם ממלמלים בקול רם דברי תפלה ותודה לאלוה שהתיר להם לרצוח,

קביעה רשות שאין לה שום ביסוס בתורה המקורית, למעט אמרות כנף עממיות מכגון, "לזה נוצרה הבהמה"

ואילו המוסלמים

שבעיקרון יש בהם אדיקות אך אין בלבם רחמים זועקים "אללה הוא אכבר" ומשתיקים בזעקותיהם את חרחורי הגסיסה של החיה

עמית היקר לא התכוונתי ולא חפצתי להפוך את נושא הדיון ולקבעו כדיון על אכזריות השחיטה.

הבאתי את הנושא הזה דווקא מן הפן הפילוסופי שאתה מבקר אותו בתגובתך.

המסר של אלוהים כלפי בני האדם יכול להיות רק מסר של חסד נדיבות ואהבה, קרי:- כל מה שהפוך לטבעו של האדם.

ומן הבחינה הפילוסופית, אני רוצה לבחון שאלות מוסריות באמצעות מאורעות השחיטה.

אנו בני האדם מתעללים בבעלי חיים שאיתרע גורלם להיות שכנינו בכדור הארץ, בעלי החיים הנחותים מאיתנו.

וזה אומר המון עלינו כיצורים "מתקדמים" ו"מוסריים"

אתה מסיים את תגובתך בדברים שמובאים כאן בלשונם:-

"זהו, נגמר. כבר 2000 שנה אנחנו טוחנים את האל היחיד ונחשו מה ? הגיע הזמן להתקדם…. השלב הבא בהתפתחות האנושות מוצג (קצת…) כאן באתר ובאתר "חופש". זהו שלב חדש ואנו בתחילתו ויש הרבה ליצור. למשל אצלינו ביהדות להפוך את היהדות מביטוי דתי בעיקרו לביטוי לאומי המגדיר עם ותרבות חיה, יוצרת לאור הערכים הליברליים, הומניים.

יש מעט שכבר קפצו לשלב הבא. אני ביניהם ואנחנו מסמנים את הדרך והכיוון להמוני ה"מאמינים". כל שנשאר לאדם החושב והתבוני להחליט הוא רק באיזה שלב הוא מעדיף לחיות ולהתפתח. מקווה שעזרתי ועד כאן להפעם.

עמית

עמית היקר

בני האדם אינם יצורים מוסריים, לא מניה ולא מקצתיה, הם עושים משחר קיומם כל דבר רע, גם בתורה נכתב "כי יצר לב האדם רע מנעוריו"

הרע העיקרי בסביבת החברה האנושית נבע תחילה מן התיאולגיות לכל סוגיהן.

הפן התיאולוגי הדתי, הבליט את עליונות האדם על פני שאר החיות, מכאן קל היה לאנשים לחנוק את מצפונם, וליטול לעצמם הרשאה מוסרית לחתוך צוואר של בעל חי תמים, לרצחו כדי לאכול את בשרו.

אתה כותב דברים שמהם עולה שביקורת על התורה כפי שמתרחשת באתר "חופש" ובאתר "דעת אמת" מביאה אותנו אל מבואה של תקופת תחיה מוסרית, אני מבקרים את הדת, אך ניטול ממנה את הערכים הנעלים על מנת שיהיו החומר המלכד שלנו כעם

עמית ידידי היקר, מה שאתה מציע, "זו אותה הגברת בשינוי אדרת"

מבין כל הרבנים לא נמצא לנו שוחט אחד שישחט את הפרה הקדושה היחידה שיש לשחוט, והיא, "פרת המוסר התורני".

לא רק תורת ישראל, כל תורה תיאולוגית כל דת, גורמת יותר הפרדה וניכור מאשר אחדות. כל דת מחוללת יותר מלחמות מאשר היא מסייעת להשכין שלום.

ראה נא את חוד החנית של מלחמות ישראל במזרח התיכון,

מנתחלים קנאים מחזיקים בכוח את הקרקעות שנתן להם אלהוים בפקודות נישול העמים המוצהרות.

פונדמנטאליסטים מוסלמים מגבשים את הג'יהאד ואת השהידיזם.

המלחמות באזורנו הן מלחמות דת.

הדת מעודדת לדיכוי האשה, ולהפלייתה, לשעבוד עמים, לכפיית עבדות, ושוד, וגזל ורצח של עמים אחרים.

כמה פעמים מופיעה בתורת ישראל פקודה למצביאי גייסות ישראל להשמיד עד חורמה את האוייב ולא להותיר איש אשה וילד.

חוץ מהמקרים שהדת מצווה לאנוס אשה יפה שבויית מלחמה

חוץ מהמקרים שהדת מצווה להשמיד את כולם חוץ מהילדות שלא ידעו משכב זכר והן מתחת לגיל 12 , לאחר מכן מחלקים את הילדות הללו כחלק משלל המלחמה, והכוהנים מקבלים חלק בשלל, אכן כהנים פדופיליים לעילא ולעילא.

השינוי האמיתי לא יבוא מאתר כמו "חופש" (אם כי אני כשלעצמי מכבד ומעריך את האתר) השינוי יבוא כאשר כולם יבינו שאין התורה והתרבות האנושית יכולים לדור בכפיפה אחת, כי ממגורים כאלה לא יצמחו ניצני המוסר המקווה.

בברכה אדי מלכא