שלום שרולי,

נראה שמה שהידיד שלך המליץ לך לקרוא הוא "ספר הברית" של פנחס אליהו הורוויץ (סביב 1765 – 1821 לספירה). מחברו של הספר הזה הביא בו ידיעות מתחום מדעי הטבע, שהיו מקובלות בזמנו. אולם, הוא השתמש בידיעות הללו בעיקר בתור הסבר למושגים ולאמירות מעולם הקבלה והמיסטיקה, והשימוש הזה, מלבד היותו עירוב של מין בשאינו מינו (עירוב של ידיעות מדעיות, אשר האנושות הגיעה אליהן בדרך של תצפיות וניתוח לוגי שלהן, בענייני מיסטיקה שכלי התצפית והניסוי זרים לה לחלוטין), גרם למגבלות חמורות בניצול הידע המדעי.

כך, "ספר הברית" מאמץ לחלוטין את תפיסת ארבעת היסודות, שמקורה אצל הפילוסופים של יוון העתיקה, והיא התקבלה גם אצל הרבנים של ימי הביניים (ראה, למשל, הרמב"ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה, פרק ד). לפי תפיסה זו, מורכב כל החומר שעל-פני כדור הארץ מארבעה יסודות: אדמה, מים, אוויר ואש, וכל מה שנמצא בשמים מורכב מיסוד נוסף, היסוד החמישי, השונה מהותית מארבעת היסודות של החומר הארצי . וכך כותב "ספר הברית":

"דע אחי קורא חביב כי סוד הכתוב 'אלה תולדות השמים והארץ בהבראם' (בראשית ב ד) הכונה בו בה' בראם כמו שאמרו (בפ' הקומץ) 'אל תקרא בהבראם אלא בה' בראם' (תלמוד בבלי, מנחות, דף כט ע"ב), וסוד הדבר ה' (חמישה) עולמות ברא המאציל העליון… וארבע מהם נקרא אצילות בריאה יצירה עשיה… והם סוד ד' אותיות הוי"ה ב"ה (בשם המפורש) שהם סוד ד' יסודות דכללות כל העולמות כלם: י – אצילות סוד יסוד המים, ה – בריאה סוד יסוד האש, ו – יצירה סוד יסוד הרוח (האוויר), ה – עשיה סוד יסוד העפר (האדמה)…

והנה העולם התחתון של כלם הוא עולם עשיה אשר הד' יסודות שבה הנקראים ביחד ארץ דעשיה הוא חומר של כל העולמות…

השמים דעשיה הן שבע רקיעין ושמותם ערבות, מכון, מעון, זבול, שחקים, רקיע, וילון, וזה סדורן ממעלה למטה… וממה נבראו השמים האלה מחומר פשוט וצורה פשוטה שברא הבורא ית' קודם להם וחיבר אותם יחד ומזה ברא את השמים ואת הגלגלים אשר עשה ויתן אותם אלהים ברקיע הששי ממלעה למטה הנקרא רקיע…

ולהיות החומר הזה זך יותר מחומר שממנו נעשו הד' יסודות הגשמיים הנקראים ביחד ארץ דעשיה, וכן הצורה הזו יותר זכה מהצורה של ד' היסודות הגשמיים, לכן השמים הם זכים ונקראים רוחניים נגד ד' יסודות הארץ" (ספר הברית, חלק א, מאמר א, פרקים א-ב).

שתי טעויות כרוכות במאמרו של בעל "ספר הברית:

1. ארבע היסודות שהופרכו (ראה מאמרו של פרופ' יוסי רבלין, בנושא "ארבע היסודות").

2. מציאות שבע הרקיעים (עיין במאמרנו "ידיעת חכמים במבנה הקוסמוס").

יש לציין, כי כבר בשנת 1661 הראה רוברט בויל, שארבעת היסודות הארציים, אשר הוגדרו על-ידי הפילוסופים היווניים, אינם לאמיתו של דבר יסודות – כלומר, אינם חומרים שלא ניתן לפרק אותם למרכיבי יסוד בסיסיים יותר באמצעות תהליכים כימיים (ראה http://en.wikipedia.org/wiki/Chemical_element#History). למעשה, האש אינה בכלל חומר מובחן אלא מצב מסוים שאליו מגיעים החומרים הדליקים (שהרכבם שונה מחומר לחומר) על-ידי תהליכים כימיים, הגורמים לעלייה חדה בטמפרטורה של אותם חומרים.

יתר על כן, כבר במאה ה-16 הוכיח טיכו בראהה, כי כוכבי השביט נעים מעל למסלול תנועתו של הירח (ביחס לכדור הארץ), ועל-ידי זאת הוכח גם שהשמים (הכוללים לתפיסת הפילוסופים היווניים מסלול תנועתו של הירח ואת כל מה שנמצא מעליו, ביחס לכדור הארץ) מכילים גופים חומריים העוברים תהליכי פירוק – תהליכים המתבטאים בענן של אבק וגז, הנגרר אחרי כוכב שביט והיוצר מראית עין של זנב. התגלית הזאת יצרה קושי רב עבור התפיסה לפיה כל גרמי השמים מורכבים מן "היסוד החמישי", השונה מהותית מן היסודות של החומר הארצי, ומאחר שבאותה תקופה התפיסה הזאת שלטה בלעדית בעולם המדע, גם גדולי האסטרונומים (כדוגמת יוהאנס קפלר) ניסו ליישב את הקושי בתיאוריות שונות ומשונות (ראה

http://www.vigyanprasar.gov.in/dream/apr2001/comets.htm).

אולם, נכון לעת כתיבתו של "ספר הברית" (ראשית המאה ה-19), התפיסה בדבר ארבעת היסודות של החומר הארצי והיסוד החמישי, ממנו עשויים השמיים, נזנחה לגמרי על-ידי המדע. המחבר של "ספר הברית" הביא תיאור של כוכבי השביט (חלק א, מאמר ג, פרק ה), אולם לא התייחס כלל לבעיה שהציב קיומם של כוכבי השביט עבור תפיסת היסודות החומריים שעליה נשען ספרו, כפי שהוא התעלם גם מן התגליות הכימיות אשר שמו לאל את התפיסה בדבר היותם של אדמה, מים, אויר ואש יסודות החומר הארצי. כך גברה אצלו הנטייה לעניינים מיסטיים על הכרת העובדות המדעיות, ומהדוגמא הזאת ניתן להקיש על גישתו הכללית.

במילים אחרות, ספר הברית היה קובץ של ידיעות במדעי הטבע, אשר פורסמו בספרות המדעית בשפות אירופיות לפני כמאתיים שנה, וניסיון לשלב את הידיעות הללו במערך האמונות של היהדות, כפי שמחבר הספר תפס אותה. הספר היה שימושי לאותם יהודים בדור של מחברו, שלא ידעו שום שפה אחרת פרט לעברית וליידיש, אבל ספק אם יש בו תועלת כלשהי כיום, מאחר ומצד אחד, מדעי הטבע התקדמו מאוד במאתיים השנים האחרונות, ומצד שני, לרשתם של אלה שאינם יודעים שפות אירופיות (בעיקר אנגלית), עומדת כיום ספרות מדעית ענפה בעברית.

בברכה,

דעת אמת

הספר הזה חשוב ביותר שכן הוא מוכיח כי "ידיעת חכמים" (היהודים הדתיים) אינה ידיעה, למעשה, אלא העתקה פשוטה של החוכמה הידועה בימיהם. החרדים טוענים כי כל "האמת" מצויה "ביהדות" קרי ב"כתבי הקודש". ל"חכמים" ביניהם יש את "המפתחות" לפרש ולהבין מהכתוב על העולם…. אין סמינר שלא מסביר זאת לחילונים התמימים. גם כיום,ללא כל בושה, מנצלים דתיים שונים את הידוע מהמדע הכללי ל"הוכחות" כאילו הדברים כבר נכתבו התורה, בקבלה, בזוהר, בתלמוד וכיו"ב.

עמית