תודה על מכתבך וכנותך.

במכתבך אתה מבטא היטב את מצבם הרגשי של אנשי האמונה – שהוא על-פי רוב מבולבל ומלא סתירות ועמימות. שים לב היטב לדבריך שלך. אתה שואל אותנו: " האם אתם באמת חותרים לאמת או שכבר החלטתם עליה ואתם רוצים להצדיק אותה"?. כאשר אתה, כנראה ללא שים לב, מצהיר שכבר החלטת על האמת באומרך: "גם אם איני מקבל תשובות על הכל אני נשען על האמונה שמעבר לידע".

אם כך, כדי לדון באמת ולחקור מהי דת יהודית, עליך להשתחרר מהאקסיומה האמונית שחונכת עליה משחר ינקותך. תנסה ללמוד את הדברים כדף חלק, כתינוק שאך נולד. נסה לחשוב כאילו נולדת בסין ומנסים לשכנע אותך "באמיתות" הדת היהודית. אם תצליח להשתחרר מכבליך, נסה לקרוא את דברינו לפי הסדר; קונטרסים, מאמרים, פרשות שבוע, הפלפול היומי ושאלות ותשובות ותמצא שם את התשובות לכל שאלותיך. אך ראשית עליך להשתחרר מכבלי האמונה המטשטשים את התבונה והופכים אותה לשפחת האמונה. וכדי לא להשיבך ריקם מכל טיעונך אתיחס לנקודה אחת כפרט המלמד על הכלל, ואת היתר זיל גמור. אתה שואל: " איפה בהיסטוריה ראינו שהיהודים פגעו באחרים בחסות הדת? כמה מוזר לשמוע טיעון זה מפי אדם דתי, שמן הסתם מודע לסיפורי התנ"ך. בני ישראל שיצאו ממצרים ובאו לארץ כנען כבשו והרגו בחסות הדת את תושבי המקום כי כך כתוב: "כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ:

וּנְתָנָם ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם" (דברים, ז; 1-2).

ויתירה מכך, שאול המלך שהתנהג על-פי צו מצפונו, כלומר על פי המוסר האנושי, וחמל על עמלק. שמואל נזף בו בטענה שבחמלתו הפר את הצו "האלוהי" כי כך כתוב:

וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ:

וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל שְׁמוּאֵל לֵאמֹר: נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל לְמֶלֶךְ כִּי שָׁב מֵאַחֲרַי וְאֶת דְּבָרַי לֹא הֵקִים וַיִּחַר לִשְׁמוּאֵל וַיִּזְעַק אֶל ה' כָּל הַלָּיְלָה" (שמואל א, טו; 10-11). וכהנה רבים בסיפורי המקרא , כאילו טחו עינך מראות.

בברכה

דעת – אמת