שלום לך,

אושרו של האדם נתון לבחירתו האישית ואיננו עוסקים בכך.

דעת-אמת עוסקת בהתרת כבלים שאדם דתי ינק משדי אמו, בבחינת: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים". אסיר החפץ להישאר בבית הכלא מתוך בחירה כנה ואמיתית, לאחר שפתחו בפניו חלונות הזדמנויות מגוון, אשריו וטוב לו. דעת- אמת מקדמת חירות מחשבה, לקיחת אחריות לחיים עצמאיים, וחופש הגשמה עצמית מתוך הבנה וידיעה שהמאמין כובל עצמו מהם מטעמים שהיה רוצה להימנע מהם כגון; הפחדות שווא, טראומות וכיוצא באלה.

משל למה הדבר דומה? לאדם שחונך שאם ילמד השכלה כללית עונשי גיהנום וייסורי תופת יבואו עליו בעולם הזה ובבא. הרי שפחדיו יגרמו לו לסבור שהוא מאושר כשאינו עוסק בהשכלה כללית כי כך ימנע מעצמו ייסורי תופת. ויתרה מכך, הוא כל הזמן ידאג שחבריו העוסקים בהשכלה כללית עתידים לסבול ייסורים קשים – וינסה לצרף אותם לפחדיו שלו, האם אין ראוי להוקיע הפחדות שווא אלו?

זאת ועוד, דעת – אמת אינה עוסקת רק בתחום האישי והבחירה החופשית של הפרט אלא בקביעת מדיניות לחברה הישראלית בכלל. מדינת ישראל הפקירה את דיני אישות לרבנות הראשית, שזו קובעת את דיניה על-פי קריטריונים משפילים כל אדם הגון ובר-דעת, האם אין חובתנו להתריע על כך?

לעומת המאמין, האתאיסט משוחרר וחופשי מפחדי שווא ויש לו את החירות לעשות למען אושרו ככל העולה על רוחו והבנתו. לאתאיסט יש פריבילגיה לבחור אפילו באמונות הבל אם החליט שיגרמו לו אושר. בניגוד למאמין שכבול לאמונתו מחמת פחד ויראה שחונך עליהם משחר ינקותו.

בברכה

דעת-אמת