שלום דעת אמת,
כחילוני המסכים עם רוב הדעות שלכם איני יכול שלא לפרגן לקהילות החרדיות שעוזרות ומסייעות בדרכם שלהם כמו ארגון זק"א שעוזר ומסייע לנפגעי טרור ותאונות דרכים.
יונתן
דעת-אמת אין לה נטייה, כפי שנרמז בשאלתך, כאילו אנו מסתירים את הטוב שבנוהג החרדים, אלא שאנו כאן כדי לבקר דרכם הנלוזה במיוחד כשבאים "באיצטלא" של גומלי חסדים.
וזק"א הם דוגמה נפלאה לכך.
וכך הם עצמם כותבים ב "עיתון ניוזקא" השייך לזק"א שכותב במפורש: שאין לנהוג אבלות על מת חילוני – הבאנו את כל הקטע ככתבו וכלשונו כדי לפרסם את החנפים והצבועים.
לפני כן, אכתוב את שהזכיר לי פסק הלכה זה; מעשה שהיה בקהילת רכסים בעודי חרדי שנפטר אביו של ידידי טוביה מובשוביץ , מי שהיה מפקח כשרות ראשי של בד"ץ "שארית ישראל". ניגש טוביה למו"צ (מורה צדק) של הקהילה, הרב יוסף ברנדייס, לשאול בדבר דיני האבלות החלים עליו כבן שאביו נפטר. תשובת הרב דלעיל הייתה : בפרהסיא תנהג כמנהג האבלות של החילונים אך כשאין חילונים בסביבתך אין אתה צריך לנהוג מנהג אבילות. הרב אף ציטט לו את פסק הרמב"ם: שאין מתאבלים על מותם של חילונים אלא צריך לשמוח משום שנאבד רשע מהעולם. בדיוק כפי שנכתב בעיתון של זק"א.
ואל תחשוב שרק המעשה עיקר ולא יחסו הנפשי של גומל החסד. כל אדם מתוך הניסיון יודע שגמילות חסדים הנובעת מהתנשאות וזלזול אינה מועילה ותורמת ואילו גומל חסד אפילו מעט עם אמפתיה וידידות כנה, מועילה כפליים. גם חז"ל הורו נוהג זה באומרם: "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי העולם הבא (קידושין לא ע"א). כלומר, המאכיל את אביו סעודה יקרה ונותן לאביו תחושה שאינו נותן מכל הלב אלא צר עין וחס על הסעודה יורש גיהנם, כי למעשה אביו הרגיש רע. כך גם לגבי זק"א איני מעוניין בטובתם וחסדם של אנשים המזלזלים בי ובשכמותי, דואגים לציית לאלוהיהם – קוברים את המתים – תוך התעלמות מכבודם של שוחרי החופש, השוויון וכבוד האדם רק בגלל היותם מחללי שבת.
הנה תשובת הרב יעקב רוז"ה מתוך העיתון של זק"א.
אבלות על מי שפרש מדרכי ציבור (חילוני ד"א)
הלכה למעשה/ הרב יעקב רוז"ה – יו"ר וועד הרבנים.
מתוך: "ניוזקא", גליון 77 , 18.10.07 עמוד 3.
כרופא, מתפקידי לסייע לאנשים לפחות כאנשי זק"א. בניגוד להם איני מרשה לעצמי להפלות מאן דהוא או מאן דהיא מבני אדם בעולם – תהיה דעתם אשר תהיה. ואיני בוחל לטפל באף לקוח ולא משנה צבע עורו.
הבעיה העיקרית בדת שהיא מנותקת מהמציאות הממשית, מצב המוגדר כסכיזופרניה. המפגש עם תכנים בטקסטים דתיים – לא רק היהודיים – דומה מאוד למפגש עם אנשים סכיזופרניים. אשמח מאוד להבהיר לך סוגייה זו אם אין היא מובנת לך.
שלך,
דוד