18 שנים • Anon אני נפעם מהידע הרב שנמצא באתר רציתי לומר לכם שאני מאוד נהנה מהאתר שלכם. אני גליתי אותו רק לפני 5 ימים, אך כבר הספקתי לקרוא המון חומר שכתבתם, כאלו שאני מת מצימאון ועכשיו שותה , כך אני קורא את המאמרים. אני במיוחד נהנה מדברי התורה לפרשיות השבוע.
ברצוני לשאול שאלה שתמיד הציקה לי, מה הבייה ללמוד השכלה כללית? האם מבחינה דתית אסור ללמוד את הטבע והבריאה שברא אלוהים?
גל
אנו שמחים להרוות בצמא את הנכספים לדעת ואמת, ותודה על המחמאות.
בעניין לימוד המדעים והטבע יש שתי אסכולות בדת הרבנית המתייחסות לנושא זה. אסכולה אחת (הרמב"ם וחובת הלבבות ) מאדירים את חקר הטבע כמעלה גבוהה ביותר אף מלימוד התלמוד, ואסכולה שנייה (הרשב"א, הריטב"א, החסידות ועולם הישיבות) אוסרות לימודים אלו. כך כותב הרמב"ם: "האל הנכבד והנורא הזה מצווה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך, ונאמר את ה' אלהיך תירא. והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול… ואע"פ שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו לא כולם היה בהן כח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין (חוכמות הטבע), ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר, ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות, ואע"פ שדברים אלו דבר קטן קראו אותן חכמים שהרי אמרו חכמים דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הוויות דאביי ורבא (תלמוד), אעפ"כ ראויין הן להקדימן, שהן מיישבין דעתו של אדם תחלה…ואפשר שידעם הכל קטן וגדול איש ואישה בעל לב רחב ובעל לב קצר. (רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ד, הלכה יג) .
הרי שלדעת הרמב"ם חקר הטבע הוא למעשה חקר האלוהות שמעלתו גדולה ואינה ניתנת להשגה לכל אדם בניגוד ללימוד התלמוד שמעלתו קטנה וניתנת להבנה לכל אדם אף לקטנים ולבעלי הבנה קצרה.
ואילו רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (הריטב"א) (1320 – 1250) ספרד. הגיב על דברי הרמב"ם כאילו דיבר דברי כפירה שצריך לסלוח לו וכך הוא כותב : "הויות דאביי ורבא (התלמוד) הם קושיות ותירוצין …גדולים הם מכל שאר חכמות הגוים, וזה הפירוש אמת ונכון לכל המאמין, ולא כמו שפירשו אחרים [הרמב"ם] האלקים יכפר". (חידושי הריטב"א, מסכת סוכה, דף כח, עמוד א).
מחלוקת קוטבית זו בין תפיסה שלימוד הטבע גורם לאהבת האלוהים לבין תפיסה שלימודי הטבע גורמים לכפירה באלוהים צברה תאוצה בתקופת העת החדשה וההשכלה.
אחת מהתופעות המרהיבות, בתקופת ההשכלה, שהפיחו תקווה באנשים לעולם טוב יותר, מאושר יותר היא ההתפתחות המדעית. ההמצאות והגילויים שבעת החדשה היו מהפכניים; טכנולוגיה ותיעוש, סיבוב כדור הארץ, חוקי ניוטון…. כל אלה השאירו את הקהילה היהודית מסורתית מאחור. הם המשיכו בלימוד התורה כימי קדם כאילו לא השתנה כלום מחוץ לאוהלה של תורה. המשכילים במזרח אירופה שספגו ממשכילי המערב את הקידמה המדעית חשו עלבון צורב במצב היהודים. תחושת סקרנות בלתי נלאית ורצון עז למקם את היהודים יחד עם העולם כולו בהתפתחות המדע גרם להם להתחיל לעשות מעשים. להסביר וללמד את חשיבות חוכמות הטבע מבלי שיגרעו מהדת אלא נהפוך הוא תתרום ותעלה את "יראת האל".
לשם מטרה זו הוצא לאור הספר "תעודה בישראל" שמחברו הרב יצחק בער לוינסון (ריב"ל). ריב"ל מכונה "מנדלסון של מזרח אירופה" כלומר המשכיל הראשון שהוביל לשינוי במרקם של החברה היהודית במזרח אירופה. הוא ניסה יחד עם השלטונות הרוסיים להקים בתי ספר כלליים במקום החיידרים וללמד את כלל ישראל השכלה כללית. ריב"ל עצמו היה שומר תורה ומצוות אך דגל בהשכלה ובשיפור תנאי חיי היהודים מבחינה כלכלית ותרבותית. הוא חיבר את ספרו "תעודה בישראל" במטרה להביא ראיות וסיוע מתוך אוהלה של תורה כלומר מהתלמוד והמשנה בצורך לימוד חוכמת הטבע. לצורך זה הוא גייס את הרמב"ם וחובת הלבבות. הציבור השמרני יותר התנגד ללימודי הטבע במיוחד עולם החסידות ועולם הישיבות. כך למשל הגיב מנהיג ברסלב לאחר מות רבם לדעות המשכילים:
"[המשכילים רוצים] למשוך את ישראל לדרכי אפיקורסות ופילוסופיא להפר ברית ישראל" (ר' נתן תלמיד ר' נחמן מברסלב). כלומר לדעתו לימוד הפילוספיה ואפיקורסות חד המה.
המשכילים נהגו לצטט את משפטו של הרמב"ם: "קבל את האמת ממי שאמרה (אפילו מגוי)".
וחסידות ברסלב (ר' נתן תלמיד רב נחמן מברסלב) הגיבה: "והנה ידענו גם ידענו שכל יסודותם [של המשכילים] הרעוע היא על ספר מורה נבוכים והטפלים אליו אך זה ידוע כבר כמה וכמה צווחו ככרוכיא (כרוכיא=אווז, כלומר זעקו זעקה) כל גדולי דורי הגאונים הצדיקים האמיתיים על כל מה שכתב בספר הנ"ל עד ששרפו אותו (את ספר מורה נבוכים)". וכדי לחזק טענתו פונה ר' נתן ללב המאמין ואומר: "ואמור נא אחי ממי אתה צריך להתיירא, אם מהרמב"ם או מהשם יתברך ומשה ותורתו …הלא כל היראה מהתלמידי חכמים הוא מחמת מצוות התורה שהזהירה…". כדי לשלול את דעת הרמב"ם שעליו מסתמכים המשכילים טוען ר' נתן הרי התוצאה – קיום מצוות היא החשובה ויראת חכמים אינה אלא אמצעי למטרה זו. לכן על השומר מצוות צריך להוקיע דעת משכילים אלו אף אם נתלים על אילן גדול. עוד הוא מוסיף שיש לבטל את התבונה מפני האמונה: "אנו מאמינים בני מאמינים ואין אנו הולכים כלל בדרכי חקירות…כל ידיעתנו ממנו יתברך הוא בדרך האמונה לבד".
עוד בעניין זה, ראה מה שכתבנו "בפרשת שלח".
בברכה
דעת – אמת