הציטוט, התואם את נוסח ההגדה, מופיע בספר במדבר: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (ט, 11). צריך לזכור שספר התורה הוא אסופה ועריכה של כמה ספרים שהסתובבו בשלהי בית ראשון. מסיבה זו נושא קרבן הפסח , כמו נושאים רבים, מפוזר ומוכפל הוא בכמה מקומות בתורה:

1. שמות, פרק יב, פסוקים 1-29.

2. שמות, פרק יב, פסוקים 43-50.

3. שמות, פרק לד, פסוק 25.

4. ויקרא, פרק כג, פסוקים 5-8.

5. במדבר, פרק ט, פסוקים 1-14.

6. במדבר, פרק כח, פסוק 16.

7. דברים, פרק טז, פסוקים 1-8.

מסיבה זו, שהתורה היא אוסף ספרים מקבילים, יש גם סתירות פנימיות עקב עריכה לא דקדקנית . כך למשל דיני קורבן הפסח המופעים בספר שמות סותרים בשלושה דברים את דיני קורבן הפסח הכתובים בספר דברים.

בשמות כתוב:

1. את קורבן הפסח צריך לעשות כל אחד בביתו שלו.

2. צריך להתיז מדמו על משקוף הבית ומזוזותיו.

3. לאכול אותו צלי ולא מבושל. וזאת צריך לעשות לעולם כי כך כתוב: : וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם (שמות , יב; 24).

4. קורבן הפסח צריך להיות משה עזים או כבשים (ולא בקר; פר)

בדברים כתוב:

1. את קורבן הפסח צריך לעשות "במקום אשר ה' לשכן שמו שם" (כלומר ירושלים, בית-המקדש), ולא בבית.

2. אין צורך להתיז מדמו על משקוף הבית (כי צריך להקריבו בירושלים).

3. לאכול אותו מבושל כי כך כתוב: " וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'" (דברים , טז ; 7)

4. קורבן הפסח יכול לבוא מצאן ובקר.

ומדברינו לעיל, שהתורה היא קובץ ספרים מקבילים, מתיישבת גם שאלתך השנייה:

מצד אחד כתוב בשמות: שאת קורבן הפסח צריך לאכול בחפזון, על מצות ומרורים, בלי קשר לצאתם ממצרים בחיפזון.

ובדברים (טז, 3) כתוב שאכילת קורבן הפסח נאכל עם מצות בגלל שיצאו בני ישראל בחפזון: " וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר …תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת; לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם".

כל ספר וחיבור היה לו גירסא משלו וכשהתאחדו נוצרו כפילויות וסתירות.

היות ועסקת בנוסח ההגדה נימא בה מילתא.

בנוסח ההגדה כתוב: שהחכם שואל: " מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם" (דברים,ו;20). והדבר משונה שהחכם אומר: "אתכם" כאילו הוא לא חלק מהציווי, הלא זה דרכו של הרשע שהוציא עצמו מהכלל ואמר "לכם".

התשובה לכך נמצא במאמר "מגוון נוסחאות התורה": בדברים (ו; 20) כתוב: "אשר ציוה ה' אלוהינו אתכם" ואילו בתלמוד הירושלמי (פסחים פ"י ה"ד) הנוסח בתורה: "אשר ציוה ה' אלהינו אותנו".

בברכה

דעת-אמת