ראשית, בנוגע לנושא השפן, לא ברור, לאיזו תגובה שלי התייחסת ולמה התכוונת באומרך "שאת הטעות הנראית לעין לגבי השפן בתורה יש להסביר כעניין לשוני".

שנית, טענתך: "ברור, כי התורה אינה מונה ימים כפי שאנו מונים אותם כיום, ככל שמדובר בפרק הזמן שלפני בריאת השמש והירח", דורשת הסתייגות מסוימת. מצד אחד, המושג של "יום השמש" – היינו, הזמן שבמהלכו כדור-הארץ עושה סיבוב מלא סביב צירו וביחס לשמש – הנו נטול משמעות ללא שמש. מצד שני, פרק א' של ס' בראשית משתמש באותו מונח, "יום", לכל אחד מששת ימי הבריאה, הן לפני והן אחרי בריאתם של השמש והירח. יתר על כן, נאמר בבראשית א' שכל אחד מהימים הללו הכיל ערב ובוקר. לכן, המסקנה הסבירה ביותר (תוך הימנעות מייחוס של משמעויות מרובות לאותה מילה שלא לצורך, לפי "התער של אוקם") היא שבעיניו של מי שחיבר את בראשית א', קיומו של יום כפי שזה נחווה בכדור הארץ (היינו, יממה בת 24 שעות) לא היה תלוי בקיומם של השמש והירח, גם אם גרמי השמיים הללו יכלו לסייע במדידת יחידות זמן ובהבחנה בין פרקי הזמן של אור ושל חושך (בהתאם לבראשית א יד-יח). כלומר, בעיניו של מחבר בראשית א', השמש והירח לא שימשו כמקורות של אור אלא כאמצעים להעברת אור ממקור חיצוני (שמיימי) אל הארץ. אף על פי שתפיסה כזאת של היקום עשויה להיראות מוזרה בעיניהם של בני העולם המודרני, היא הייתה קיימת בכמה תורות קוסמולוגיות של העולם העתיק – למשל, בתפיסתו של אַנַקסימַנדר, פילוסוף יווני מהמאה ה-6 לפנה"ס (ראה Baruch Halpern, “The Assyrian Astronomy of Genesis 1 and the Birth of Milesian Philosophy,” Eretz-Israel 27 [2003]: 76*-77*).

אשר לבריאת המינים השונים של צמחים ובעלי-חיים ושל בני-האדם, לפי בראשית א' מדובר בפעולה חד-פעמים ומיידית של האלוהים (מה שמכונה בוויכוח בנושא בריאה מול אבולוציה "בריאה ייחודית" – special creation). ככל שמדובר בצד הטבעי של תהליך הבריאה, נאמר כי חיות המים נוצרו במישרין מן המים, ואילו הצמחים וחיות היבשה נוצרו במישרין מן היבשה (בראשית א יא-יב, כ, כד). מובן, כי לא ניתן להביא את הפסוקים הללו, כפשוטם, לידי התאמה עם תיאוריית האבולוציה של ייצורים חיים, המקובלת במדע המודרני.

אולם, על אף האמור לעיל, אפשר להניח שעם מידה מסוימת של חשיבה יצירתית (כמו זו שידועה במסורת היהודית במספר מקרים אחרים) ניתן להציע פרשנות שתצמצם את הפער בין התפיסה המדעית העכשווית לסיפור של בראשית א' (אגב, למה לא בראשית ב'?). למעשה, פרשנות כזאת מוצעת חדשות לבקרים על-ידי מרצים ומחברי ספרים שעניינם לעודד יהודים להתחזק באמונתם הדתית-אורתודוקסית או לאמץ אמונה כזו (מה שקרוי בפי רבים "החזרה בתשובה", אם כי מהסוג המתוחכם יותר). השאלה היא, עד כמה הניסיונות הפרשניים הללו חדרו לתוך הליבה של העולם היהודי-אורתודוקסי. הפולמוס שהתעורר לפני כמה שנים סביב ספריו של הרב נתן סליפקין (ראה http://zootorah.com/controversy/controversy.html) מלמד, שלשאלה הזאת אין תשובה פשוטה. =כל מקום, במוסדות הלימוד החרדיים אין כל מקום לעצם השאלה של התאמה בין הסיפור של בראשית א' לידע המדעי הקיים, וייתכן בהחלט שהסיבה לכך נעוצה במה שציינת בסוף מכתבך.

בברכה,

נ.ז.