שלום יאיר,

שר ההיסטוריה בכשרונו הציני לעגני החליט להעמיד את בעיית היהודים לפתחם של היהודים.

פתח בפניהם שערי שמיים, נתן להם את ארץ אבותם, שייחלו ופיללו אליה במשך אלפיים שנות גלות. נתן להם ריבונות ועצמאות ב"מדינת היהודים", כפתרון להתעללות החברה הכללית ביהודים. והרי זה פלא בעיית היהודים קמה וניצבה במלוא עוצמתה בפני שליטי ארץ האבות.

ניקח לדוגמה את "בעיית" היהודים בימי שלטון הצאר הרוסי במאה ה- 19 וכך מגדירו שר הפלך של ליטא פריזל: היהודים בהווה עם בלתי מוסרי ומושחת, המשיג את אמצעי מחייתו במרמה. מקור הרע הוא בארגון האוטונומי היהודי ובראשיו המנצלים אותו לטובתם. הרבנים הנהיגו חוקים מחמירים שהבדילו את היהודים מיתר העמים, נטעו ביהודים שנאה עמוקה לכל דת אחרת והקימו חומה גבוהה של דעות קדומות שהפרידה את היהודי מיתר האדם. והגורם העיקרי לכל הרעות הפוקדות את היהודים הוא התלמוד. (עד כאן עיקרי משנתו של השר הגוי בליטא).

עכשיו נסה להשתחרר, למרות שזה קשה מאוד, מרגש הרפלקסי המתעורר, אצל רוב היהודים, כתגובה: זאת אנטישמיות!

ישר מבטך והשווה את מצבינו כיום:

החרדים בהווה קהילה בלתי מוסרית ומושחתת – אינם מתגייסים להגנת מולדתם שלהם עצמם ומטילים זאת על אחרים. משיגים את אמצעי מחיתם בדרכים עקלקלות: על – ידי מניפולציות פוליטיות הם מעבירים את כספם של העמלים אל הלומדים (אברך שתורתו אומנתו). הרבנים מנהיגים מנהגים המבדילים בינם לחברה היהודית – חילונית, לובשים בגדים מיוחדים כדי להבדילם, משתדלים לשמור על שפת האידיש ומונעים מהם שימוש במחשב וקריאת ספרי השכלה.

החרדים נשארו ארגון אוטונומי כאן בארץ ישראל – הקימו רשת חינוך המוגדרת "מוכרת ולא רשמית". שם ילדיהם לומדים להתבדל מהחילונים והגויים, לשנוא את המדינה הכפרנית, ולהמשיך ולהתמיד בהבלי התלמוד: דיני פרה אדומה, דיני עבדים, חליצה וייבום ומה דינה של פרה ששחטה חילוני כדת וכדין, ומה דין תבשיל שבישל חילוני מותר הוא באכילה או אסור? ומה דין יין שנגע בו חילוני מותר בשתייה או אסור וכהנה רבים מהדינים המעמידים את החרדים במרכז העולם "אנחנו" ויתר הציבור (חילונים וגויים) הם "האחר".

צא ולמד מה צריך בחור ישיבה לומר ביציאתו מבית המדרש: " מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות, שאני משכים והם משכימים – אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים – אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר, אני רץ והם רצים – אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת. (ברכות כח ע"ב) כך ממש מחנכים את בחורי הישיבה שהעמלים החילונים עמלים לשווא והלוחמים להגנתם רצים לבאר שחת. ראה עד היכן חוצפתם מגיעה ועד היכן טיפשותם של הציבור החופשי מגיע שנותנים יד ורגל (כספים) לחינוך המלמד לשנוא את נותן הכספים.

והרי לך פתרון פשוט והכרחי שאינו ניתן לדיחוי אם חפצי קיום אנו:

להפסיק מיד את כל התקציבים למערכת החינוך המתועבת, המסואבת והמושחתת הזו.

להתנות תקציבי חינוך רק למוסדות חינוך בפיקוח חילוני שיעמוד על המשמר (מפני תחבולותיהם של החרדים) ליישום תוכנית חינוך אחידה לכל אזרחי ישראל (ללא לימודי דת כמובן, זאת הם יממנו מכיסם הפרטי).

חוק חובת גיוס יחול על כל אזרחי המדינה, ובעניין זה אפשר לשפר את השתלבותם של החרדים על ידי מתן תמריצים. אחד התמריצים, שנראה לי טובים מאוד, הוא הקלה וקיצור בשנות שירות בצה"ל, לסטודנטים הלומדים באקדמיה הכוללת מלגה בשיעור שמקבל היום אברך שתורתו אומנותו. בזה הרווחנו שני דברים גדולים:

1. המדינה תכיר בחשיבות ההשכלה במקום חשיבות לומדי התורה (מה שלצערי נוהג כיום ההפך).

2. לאברכים יהיה אינטרס כלכלי ללמוד באקדמיה, לרכוש הכשרה מקצועית ולהיות מועיל לחברה במקום לכלות כוחו בדברי ההבל של התלמוד.

פתרון פשוט לכל המבין ומרגיש את גודל השעה, ויישומו יהיה קל שבקלים לאחר שהציבור החילוני יקלוט שאין לו ברירה אחרת; הציבור המושחת והמובדל המלבה שנאה, הולך וגדל עד שיהיה לרוב ניכר, ויפה שעה אחת קודם.

בברכה

דעת – אמת