שלום אלי,

אנו שמחים מאוד לספק כלים, לכל מאן דבעי, כדי להראות לציבור הרחב את הדת כפי שהיא ללא כחל וסרק וללא משוא פנים. ולשאלתך, נראה שככל שחכמת הרבנים החיים הולכת ומתמעטת יש נטייה לאנשי האמונה למצוא מזור לגחמתם אצל המתים. בקהלת כתוב: "כֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת" (פרק ט ) ואנשי האמונה אומרים טוב הצדיק במיתתו יותר מבחייו. אך זהו טבעו של המאמין – לפנות לנסתר, למעורפל ולמת ולהתעלם מהגלוי והחי.

הדת היהודית מתייחסת לקברי צדיקים ביחס דו ערכי – מחד, קבר צדיק מטמא טומאת מת (טומאה חמורה ביותר) ולכן אסור לכהנים לבקר בקברי צדיקים (לרוב הדעות) ומאידך, כבר מתקופת התלמוד נהגו להשתטח על קברות צדיקים. כדברי האגדה בתלמוד על כלב בן יפונה שהלך ונשתטח על קברי אבות (אברהם, יצחק ויעקב), אמר להן: אבותיי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים (סוטה לד ע"ב).

הגדרה הלכתית ל"דורש אל המתים" כתב הרמב"ם:

איזהו דורש אל המתים זה המרעיב את עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שיבוא מת בחלום ויודיעו מה ששאל עליו, ויש אחרים שהם לובשים מלבושים ידועים ואומרים דברים ומקטירים קטורת ידועה וישנים לבדן כדי שיבוא מת פלוני ויספר עמו בחלום, כללו של דבר כל העושה כדי שיבוא המת ויודיעו לוקה שנאמר: 'לא ימצא בך מעביר וגו' ודורש אל המתים' (הלכות עבודת כוכבים פרק יא הלכה יג).

בברכה

דעת – אמת

אני לא מבין איך באמצעות הבאת מנהגיהם של חלק,גם אם לא מצומצם, של ציבור שומרי התורה ומצוות אתם יכולים לזלזל בדת עצמה ומנהגיה? לא כתוב בשום מקום שצדיקים במיתתם שווים יותר מהחיים אלא כתוב שצדיקים במיתתם קרויים חיים,כלומר, החיים הם הדבר שאליו אנו שואפים וכן תראו ברמב"ם איני זוכר איפה אך אני חושב בהלכות אבלות נאמר: "ואל יפנה אל הקברים" זאת אומרת ישנו מקור הלכתי לא לפנות ולהתפלל בקברי צדיקים.אל תתקפו את הדת היהודית אם יש במסגרתה אנשים שלא יודעים לקיים אותה!

אדר

שלום אדר,

דעת – אמת מתנגדת לדת, לא בגלל מנהגי ההמון הנוהרים למתים, אלא בגלל הדת עצמה – יחסה לגוי, לאישה ולחילוני. תקרא את מדור "דת ומוסר" ותבין עד כמה חוקי דתך מן המתועבים שבחוקים.

הציטוט שהבאת מהרמב"ם (הלכות אבל, פרק ד' הלכה ד') : "ולא יפנה אדם לבקר הקברות" רבו הפירושים בדעת הרמב"ם ורובם הסכימו שאין כוונתו כדעתך (עיין ריב"ש סימן תכ"א).

מעניין לעניין באותו עניין , הרמב"ם וכן במסכתות קטנות אסרו לבנות מצבה לצדיקים, משום שדבריהם הם גדולתם, רעיונותיהם הם החקוקים בלבותם של האנשים ואין צורך בעיצוב קברם להאדיר את גדולתם. אך יחד עם הידרדרות הדת והשאיפה לחומר ולאבן החלו לנהוג לבנות מצבה אף לצדיקים. להראותך שהציבור מעדיף את האבן הדוממת מאשר שפתותיו של הצדיק.

הנה הציטוט : "והצדיקים אין בונים להם נפש [מצבה] על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם. (נאמר מסכת שמחות ברייתות מאבל רבתי פרק ד הלכה יב ).

בברכה

דעת – אמת