שלום, יואב!

כדי להקל על הקוראים אביא תחילה את דבריי במכתב ולאחר מכן אשיבך:

"חלק מהטקסטים המקראיים הסותרים זה את זה נושאים בחובם סימנים ברורים לכך שמקורם בתקופות היסטוריות שונות במזרח-הקרוב הקדום. לדוגמא: בשמות (כ,כג) מובאת מצוות אלוקים זו: "ולא תעלה במעלות על מזבחי, אשר לא תגלה ערוותך עליו". כדי למנוע את ערוות הכוהנים מלהיחשף בעת העבודה לה', התורה אוסרת על בניית מזבח לה', המלווה במדרגות המובילות אליו. אולם לבעיה זאת יש בנמצא פתרון חלופי: דרישה שהכוהנים ילבשו מכנסיים בזמן עבודתם ליד המזבח. והתורה עוסקת גם בזה: "ועשה להם [לכוהנים] מכנסי בד, לכסות בשר ערוה, ממתנַיִם ועד ירכים יהיו" (שמות כח,מב). אולם אם הכוהנים עוטים מכנסיים, אזי שואפת לאפס היא האפשרות לחשיפת ערווה בעקבות עליה במדרגות.

החוקרים, העוסקים בתולדות האמנות, מציינים שמכנסיים הופיעו לראשונה במזרח-התיכון בפרס, בתקופת שושלת האחמנים, במאה ה-6 לפנה"ס (S. David Sperling, The Original Torah: The Political Intent of the Bible's Writers [New York 1998], p. 116). לפני-כן נהגו אנשים במזרח-התיכון – הן נשים והן גברים – ללבוש מלבושים דמויי-חצאית, ומכאן סביר להניח שלעיתים באו לידי חשיפת ערווה במעלה המדרגות. מכאן עולה המסקנה הבלתי-נמנעת שהסופר אשר כתב את שמות כ,כג, חי עוד בטרם הוכנסו המכנסיים לשימוש על-ידי הפרסים. ולעומת זאת, הסופר שכתב את שמות כח,מב, הכיר כבר את האופנה האחרונה בשטח – שהרי ידוע הוא שבמשך שנים רבות חיו היהודים תחת שלטון פרסי".

עכשיו לשאלתך:

ראשית, אין מדובר בתוקף של איסור בניית מזבח עם מדרגות אלא במידת הנחיצות (או חוסר הנחיצות) של איסור כזה בשעה שהכוהנים לובשים מכנסיים. כיוון שעם לבישת מכנסיים אין סיכוי לחשיפת הערווה תוך כדי עלייה במדרגות, אין גם טעם וצורך לאסור על בניית מזבח עם מדרגות.

שנית, המילה "מכנסים" (בצורות דיקדוקיות שונות) מופיעה בתנ"ך כולו חמש פעמים, מהן ארבע בתורה: שמות כח, ב; לט, כח; ויקרא ו, ג; טז, ד. כל הפסוקים האלה שייכים למה שחוקרי המקרא מכנים "המקור הכוהני" (אם כי לא ברור, אם מדובר במקור אחד, או במספר מקורות השייכים לאותה אסכולה). מעניין יותר הפסוק החמישי, שבו מופיעה המילה "מכנסים": יחזקאל מד 18, וזאת משום שלפי התיאור בס' יחזקאל, פעל הנביא יחזקאל בראשיתה של גלות בבל, היינו, בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. ואילו מחוץ למקרא, מופיעות מכנסים (או ליתר דיוק, אנשים הלובשים מכנסים) לראשונה בתבליטים של מלכי פרס מהשושלת האח'מנית — שושלת, שהשתלטה על המזרח הקרוב עם כיבוש בבל על-ידי כורש בשנת 539 לפנה"ס (לעניין הזה ראה S. David Sperling, "Pants, Persians and the Priestly Source," in: Ki Baruch Hu: Ancient Near Eastern, Biblical and Judaic Studies in Honor of Baruch A. Levine [ed. R. Chazan et al., Winona Lake, Indiana: Eisenbrauns, 1999], pp. 373-385). לא ברור, כיצד יש להסביר את ההופעה של המילה "מכנסים" בס' יחזקאל, אך אפשר שמדובר בחלק מאוחר של הספר, המאוחר לזמנו של יחזקאל הנביא, או בתוספת מאוחרת לפרשה שעיקרה שייך בכל זאת ליחזקאל הנביא. בכל מקרה, הפסוקים בתורה, שבהם מופיעה המילה "מכנסיים", נכתבו ככל הנראה לא לפני שנת 539 לפנה"ס.

אשר לראיות נוספות לכך שחלקים מן התורה נכתבו תחת שלטון ממלכת פרס האח'מנית, ניתן לציין את השם אליצפן בן פרנך (במדבר לד, כה), כאשר השם פרנך אינו אלא השם הפרסי Farnaka, הידוע ממקורות מהמאה ה-5 לפנה"ס (ראה S. David Sperling, The Original Torah: The Political Intent of the Bible's Writers [New York: New York University Press, 1998], p. 7).

נפתלי

כיצד תוכל להוכיח שהמלה מכנסיים משמעותה בתנך כמשמעותה היום? הרי מלים רבות משמעותן השתנתה במשך השנים או נוספו עליהן משמעויות חדשות. הדבר יהיה כמו לטעון את הבא:

בשמ"ב כ"א ה'-ו' מבקשים הגדעונים מדוד להוקיע את בני שאול. לפי הפירוש של היום, הם מבקשים לנזוף בהם. אבל הנה אחר כך כשהם מוקיעים את בני שאול (פס' ט'), בני שאול מתים ("וַיֹּקִיעֻם בָּהָר… וַיִּפְּלוּ שבעתים (שְׁבַעְתָּם) יָחַד")

איך הדבר יתכן?

הפועל י-ק-ע משמעותו כאן תלה. זוהי משמעות שהיתה קיימת לו בעבר אך אינה נמצאת בשימוש כיום.

כך שאין לך דרך להסיק כי מכנסיים פירושם בתנך מה שאנו סוברים היום; יתרה מזאת, ביחזקאל נאמר: "…וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל-מָתְנֵיהֶם" וכידוע מכנסי ימינו נלבשים על הרגליים. כך שמכנסיים תנכיים אינם מה שאתה מתכוון אליהם.

אשמח אם תענה לתגובתי באתר.

עמרי שרת

שלום, עמרי!

שאלת שאלה טובה, וכדרכן של שאלות טובות, התשובה היא מורכבת – אם כי במקרה דנן, תשובה זו מאפשרת מסקנה חד-משמעית.

אכן, העברית של המקרא שונה במידה מסוימת מהעברית של ימינו, והשוני נוגע בחלקו לאוצר המילים ולמשמעותן. לכן, כדי לבדוק את משמעותה של מילה נתונה בפסוק כלשהו במקרא, עומדות לפנינו ארבע דרכים.

1) לבדוק את מוצאה של המילה: השורש ומשמעותו בעברית, משמעותו של השורש הזה בשפות שמיות אחרות, ומשמעותן של מילים בעלות שורש זהה ומשקל זהה או דומה בשפות שמיות אחרות.

2) לבדוק את ההקשר, שבו מופיעה המילה בפסוק הרלוונטי במקרא. אם המילים האחרות באותו פסוק ברורות לנו, ניתן לשער על-פי ההקשר, לאיזו משמעות יש לצפות מן המילה הנדונה.

3) לבדוק את התרגומים העתיקים של המקרא ליוונית, לטינית וארמית. התרגומים הידועים ללטינית ולארמית נעשו במאות הראשונות לספירת הנוצרים; התרגום היווני העתיק ביותר – תרגום השבעים – נעשה במאות ה-3-1 לפנה"ס. מדובר בתאריכים המאוחרים בכמה מאות שנים לזמן חיבורם של ספרי המקרא, אבל עדיין, סביר להניח שבעלי התרגומים הכירו עדיין את משמעותם המקורית של חלק מהמילים שאינן מובנות לנו די הצורך.

4) לבדוק את הפירושים הקדומים לפסוק הרלוונטי ולמילה הנדונה – בעיקר בספרות חז"ל ובכתבי מחברים יהודים שכתבו יוונית, כגון יוספוס פלאוויוס. שוב, סביר להניח שהמפרשים הקדומים הכירו עדיין את משמעותן המקורית של חלק מהמילים שאינן מובנות לנו כיום.

במקרה האידיאלי, הממצא שיתקבל בכל הדרכים הללו יעלה בקנה אחד ויצביע על משמעות מסוימת של המילה המבוקשת. אך כיוון שהמציאות אינה תמיד אידיאלית, ייתכן שבמקרים מסוימים יהיו סתירות בין הממצא שיתקבל בדרכים שונות, ואז יצטרך כל אדם הבא לבחון את הנושא להכריע בין הדרכים השונות (לדוגמא, לשקול אם מתרגמים או מפרשים קדומים הוציאו את הכתוב המקראי מפשוטו, או שמא פרשנותם צודקת ואת ההקשר של הכתוב הרלוונטי יש להבין בצורה אחרת מזו הנראית לעין במבט הראשון). בכל מקרה, הבה נראה מה מניבות דרכי הבדיקה הנ"ל במקרה של המילה "מכנסים".

1) ברור למדי, שהמילה הנדונה גזורה מהשורש כנ"ס, שמשמעותו מוכרת לנו היטב מן העברית לכל תולדותיה (מהמקרא עד ימינו) ומשפות שמיות נוספות. אומנם, במבט ראשון לא ברור מה הקשר בין "כינוס" לבגדים – אך ראה בסעיף הבא.

2) בצדק ציינת, שלפי יחזקאל (מד, יח), מכנסיים הן בגד שלובשים על המותניים. אפשר אף להוסיף שלפי שמות (כח, מב), המכנסיים אמורות לכסות את בשר הערווה – היינו, את איבר המין והאשכים – ואורכם הוא מהמותניים ועד הירכיים. לפי ויקרא ו ג, טז ד, צריך היה כהן ללבוש מכנסיים "על בשרו" – היינו, ככל הנראה, ללא בגדים נוספים תחת המכנסיים. אפשר אף להניח, שמכנסיים הדוקות היו מהדקות את איבר המין והאשכים אל הגוף, וזהו ה"כינוס" הרמוז בשמם.

3) בתרגום השבעים, מתורגמת המילה "מכנסים" במילה היוונית periskelia, שהמילונים ליוונית העתיקה מציינים את משמעותה כ- drawers באנגלית, היינו, בגד לפלג הגוף התחתון שלובשים אותו הישר על הגוף, (אין לציין את המשמעות העברית כ"בגד תחתון", מפני שציון של "בגד תחתון" מניח את קיומו של "בגד עליון" שלובשים מעל הבגד התחתון, ובמקרה שלנו בפלג הגוף התחתון – דבר שלא היה קיים בעת העתיקה). בתרגום הוולגטה הלטיני, מתורגמת המילה "מכנסים" במילה הלטינית feminalia, ומחברים לטיניים מציינים את המילה כמקבילה למילה היוונית periskele^, שזוהי צורה אחרת של periskelia.

4) בכתבי יוספוס פלאוויוס (קדמוניות היהודים, ספר ג, פרק ז), מובא תיאור של בגדי הכהונה המצוינים בתורה, ובין היתר, של המכנסיים. את המילה "מכנסים" מביא יוספוס בצורתה הארמית ובתעתיק יווני (machanase^n), ואחר-כך מסביר, ביוונית, כי מדובר בבגד שלובשים על פלג הגוף התחתון ועל איבר המין, כאשר את משמעות השם "מכנסים" הוא מסביר כ"דבר-מה מהדק" (השווה סעיף 2 לעיל). כמו כן, חז"ל, בתלמוד הבבלי, מסכת נדה, דף יג, עמוד ב, אמרו: "מכנסי כהנים למה הן דומין – כמין פמלניא של פרשים, למעלה – עד מתנים, למטה – עד ירכים, ויש להם שנצים, ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה". בלי להיכנס לשאלה, מהם "שנצים", "בית הנקב" ו"בית הערווה", ברור למדי, שהמילה "פמלניא" אינה אלא שיבוש המילה הלטינית feminalia; ולעניין ה"פמלניא של פרשים" יש לציין, כי לבישת בגד הדוק על פלג הגוף התחתון, עם "שרוול" נפרד לכל רגל, היה מנהג הפרשים בארצות אגן הים התיכון והמזרח התיכון מאז תקופת האימפריה הפרסית ואילך (ועל כך כתב S. David Sperling במאמרו שצוין בתשובתנו הקודמת בנושא המכנסיים).

הדרכים שנבחנו לעיל מובילות למסקנה, כי "מכנסים" האמורות בתנ"ך הן בגד הדוק שלובשים על פלג הגוף התחתון, עם "שרוול" נפרד לכל רגל, שהגיע מהמותניים עד הירכיים – בגד שהיה אופייני, בין היתר, לפרשים, והעדויות הראשונות לקיומו שייכות לתקופת האימפריה הפרסית. אין שום ממצא שסותר את המסקנה הזאת, ולפיכך אין שום סיבה לפקפק בה – כלומר, לפנינו מקרה אידיאלי ממש של בירור משמעות מילה בתנ"ך. ואם נבקש מקבילה בעברית המודרנית ל"מכנסים" התנ"כיות, יהיה זה משהו מעין "טייטס" (שאין לובשים תחתיהן תחתונים).

בברכה

נפתלי