שלום גל

מעשיהם של 12 בני נוער חרדים שרוצצו ראשי גורי חתולים באשדוד,

(כפי שפורסם ב – y-net), אינו על פי רוח ההלכה ואף בניגוד לה. אף על פי כן מערכת החינוך החרדית אינה יכולה להתנער מאחריותה על מעשים מזוויעים אלה.

אחת הבעיות המרכזיות בחינוך החרדי הוא החינוך לציות המצוות תוך התנערות מוחלטת לחינוך על פי צו מצפוני. הדגש המרכזי בדת היהודית הוא קבלת עול מלכות שמיים, כלומר שיעבוד טוטלי, של המחשבות, הרגשות והמצפון האנושי של האדם לרצון האלהים (רצוני לומר, רצון הרבנים המדברים בשם האלוהים).

דוגמה מאלפת לכך, הוא נושא התעללות בחיות. מחד, התורה רגישה לצער בעלי חיים ולכן אוסרת לחסום את פי השור בעת דישתו: "לא תחסם שור בדישו" (דברים,כה;4). ומאידך

חכמי התלמוד (בבא מציעא צ ע"א) מתירים לגוי לחסום את פרתו של היהודי. כלומר, דרישת הרחמים, לצער בעלי חיים, היא רק מהיהודים ואילו הגויים מותרים לנהוג באכזריות.

הרי לך שאנשי הדת היהודית אף בדברים של חסד וחמלה, אינם פועלים מתוך טבע אנושי, לרחם על החיות , אלא מתוך ציווי וחוק "אלוהי". שאילו רגש החמלה היה בראש מעיינם לא היו מתירים לצער בעלי חיים על ידי גויים. אפשר לומר כך, החרדי ימנע מהתעללות בעלי חיים לא מתוך רגש חמלה אלא בגלל הציווי האלוהי, ולזה מחנכים במערכת החינוך החרדית.

בברכה

דעת – אמת

וכי מה אכפת לחתול אם לא יתעללו בו בגלל ציווי אלוקי ולא בגלל מצפון אנושי?

דוד

שלום דוד

כשהמניע הוא ציווי אלוהי אזי אלוהי היהודים (כלומר של חז"ל) מתיר לצער את החתול על ידי גויים.

ולו היה המניע צו מצפונו האישי של האדם הרי שגם האינו יהודי לא היה מצער חתול.

דעת – אמת

אני לא אצער חתול בגלל ציווי אלוקי, אלא שבנוסף לכך טבועה בי חמלה אנושית.

האפיקורס שיהפוך את עורו יוכל להתעלל בחתול, ואילו המאמין לא יוכל לעשות כאוות נפשו גם אם יהפוך את עורו (לשיטתכם הוא יוכל לעשות זאת ע"י גוי – דבר שאני בספק אם הוא נכון הלכה למעשה).

נקודת המוצא שלכם כאילו למאמין אין רגש אנושי וחמלה מטבעו – שגויה מיסודה. המאמין שואף אף הוא לנהוג באופן שאינו סותר את תחושותיו הפנימיות, והוא פועל בניגוד להן רק כאשר הן סותרות את אמונתו גם אם אמונתו אינה נוחה לו באותו רגע.

לא כל דבר המותר בתורה יבוצע ע"י המאמין. אם מותר לעשות עמידת ראש, לאכול בשר חי, לבעול בהמות, ולהשמיע קולות מוזרים תוך כדי נהיגה ברוורס – הדברים לא יבוצעו קרוב לודאי הן ע"י הכופר והן ע"י המאמין.

לחתול אכפת מהציווי האלוקי רק כאשר החמלה האנושית נגמרת. ולכן אני סבור כי בשורה התחתונה החתול יעדיף להסתובב ליד יראי אלוקים (שגם בהם יש חמלה כמו לכופרים) כי הסיכוי לפגיעה בו ניצב בפני מחסום נוסף מעבר לחמלה האנושית.

דוד

שלום דוד,

אל תתעלם מעיקר הטענה (ההלכה מתירה לגוי להתעלל בחיות) ואם אתה מטיל ספק במהימנותה אז תלך ותבדוק (מצוינים מראה מקום).

לא טענו שלמאמין אין רגש אנושי אלא טענו, כפי שגם אתה מודה בפה מלא, שהוא כובש את מצפונו ורגישותו מפני הצו "האלוהי".

דוד, אנא ממך תדייק היטב בדברינו ואל תבהל לשונך להשיב דבר בטרם עיינת לעומקם של דברי דעת – אמת.

דעת – אמת