19 שנים • Anon התשובה שלי היא בדרך כלל בציניות "אה כן, זה מין קונספירציית מדענים ענקית, וגם הבונים החופשיים רוצים להשתלט על העולם"
או לחילופין אני עונה "אז על מי כן צריך לסמוך?"
מה דעתכם?
ברווז שם בדוי
צוות
דרכם של אנשי הדת להתעלם מהטענה ולהתמקד בטוען, בבחינת: 'טוענו חיטים מודה לו בשעורים'. כי כך הוא האדם מברייתו: מה שהוא סובר מתוך היתפעלויות הנפש הוא מגן עליהם בהן עצמן (ברוך שפינוזה).
מי שעוצם עיניו וסותם אוזנו משמוע דבר תבונה, מי שמתחפר במאורת החושך ואינו חפץ לצאת לאור, אין זה מתפקידנו להוציאו בכפייה מסורג ובריח שגדר על שיכלו.
דעת – אמת דנה רק עם אדם המוכן לדון על פי המיתודה המדעית, רציונלית ותבונית. אם נשתמש בלשון חכמים נאמר כך: פתח לי כפתחו של מחט ואפתח לך כפתחו של אולם (פסיקתא דרב כהנא, פסיקתא כד) – הרוצה להינות מאור התבונה מסייעין לו.
בברכה
דעת – אמת
יוחנן בלומנפלד
צוות
המיתודה המדעית אינה אמונה, אלא היא שיטת מחקר ראציונלית הכפויה , מבחינה פסיכולוגית, על כל בר דעת. שיטות המחקר בנושאי רפואה, אסטרונומיה, פיזיקה, הנדסה… אינן "אמונה" אלא עצם קיומן ויישומן בידי כל אדם בכל מקום – מתרפאים אצל רופאים, טסים במטוס, נוסעים במכונית וגרים בגורדי שחקים – הרי הם מציאות הכופה על כל אדם סביר לקבלה.
כל יתר הדברים שאינן נמדדים בכלים תבוניים הרי הם נתונים להכרעתו "האמונית" של כל יחיד ויחיד ללא תלות במציאות ובעובדות. זאת הסיבה שבעינייני אמונה, שאינן תלויים בתבונה, חלוקים האנשים מן הקצה לקצה ואין תמימות דעים לא בין עמים ואף לא בין אנשים בני אותו עם, אלא כל אדם "איש באמונתו יחיה" כלומר, איש על פי תחושתו האקראית ללא ביסוס והנמקה קובע את "אמונתו". לעומת זאת נושאים התלויים במחקר שותפים בו כל יצורי אנוש, בכל פינות העולם ומרכזו. בתי חולים, מכוניות, מטוסים וגורדי שחקים כולם נעשים על פי אותה שיטה. לכן סוגיות כמו: קריעת ים סוף, משה היה/ לא היה אפשר לבודקם – לקבלם או לסותרם – רק על פי המתודה המדעית בלבד, וכל המתעלם מהממצאים וטוען טענה ללא ביסוס רציונלי הרי שהוציא עצמו מכלל ברי הדעת. הרי לא יתכן שאדם יטען לתקפות שיטות הרפואה בתלמוד אך הלכה למעשה ילך לרפואה בת זמננו, כיוצא בו, לא יתכן שאדם יחזיק את חכמי התלמוד כמבינים בתהליך הביוץ ומחזור הדם אך כשיש בעיה רפואית ילך לרופא נשים, הנוהג כך מן המשוגעים יחשב.
בברכה
דעת – אמת