שלום יונתן

אנשי האמונה מתוך רצונם העז לדבוק באמונתם, יש להם את היכולת לבדות דמיונות "ולקחת סיכונים", ואם יתבדו, אמונתם לא תתערער כי הם חושקים בה באש ובמים. אפילו תרד אש מן השמיים ותאמר: כל ההלכות והמצוות יצירתם של בני אנוש הן! יאמרו המאמינים "מעשי כשפים הוא".

ראה את "הסיכון" שלקח כותב התורה בהבטחתו למקיים את מצוות כיבוד אב ואם: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (שמות, כ; 11)

ובהבטחתו למקיים את מצוות "שילוח הקן":

" כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ … וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים: שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים: דברים , כב; 6-7)

כיצד ,המחזיקים בקרנות אמונתם, מגיבים לנוכח המציאות ההפוכה?

מסופר בתלמוד (קידושין לט ע"ב) על ר' יעקב שראה מעשה שהיה וכך היה: עוף הדוגר על גוזליו היה מונח על ראש מגדל, ביקש אבא מבנו לעלות למגדל להפריח את האם ולהביא עבורו את הגוזלים. עלה הבן לראש המגדל, שילח את האם לקח את הגוזלים ובירידתו מהמגדל נפל ומת. מתוך מעשה זה הסיק ר' יעקב שכל ההבטחות הכתובות בתורה אינן מתקיימים בעולם הזה אלא בעולם הבא, או בלשונו: "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" (שכר מצווה בעולם הזה אינו קיים).

היפלא בעיניך שיבואו מאמיני כזבים ויאמרו את שעל גחמת ליבם , ויסמכו על "אמונתם התמימה" שתיישב ותסביר את הבדותה?

ראה את פרשת הסוטה כיצד המאמינים יצרו לעצמם דרך מילוט שמא יתבדו.

בתקופת בית שני ביטלו את השקיית הסוטה: "משרבו המנאפים פסקו המים המרים (משנה , סוטה, פ" ט, מ" ט ) מסביר הרמב"ם את הסיבה , משום שהמים המרים בודקים את האישה אם זינתה אך ורק אם גם הבעל לא נאף: " (רמב"ם הלכות סוטה פרק ג הלכה יז) הרי לך שתמיד יש דרך להסביר מדוע מים המרים לא פעלו כפי שהבטיח מחבר התורה.

רצוני לומר, שכל ההבטחות , החזיונות והנבואות אינן ניתנים להפרכה משום שמאמיני הדת "ימציאו" הצדקה לסתירה. עיין במאמר "הנבואה".

נביא כמה דוגמאות אקראיות להבטחות שווא:

1.על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר (משנה, שבת פ"ב מ"ו )

2.עשר בשביל שתתעשר (תענית ט ע"א)

3. הבטחתו של ר' חנינא לגאולה 400 שנה לאחר חורבן בית שני (שנת 470 לספירה) "אמר רבי חנינא: אחר ארבע מאות לחורבן הבית, אם יאמר לך אדם קח שדה שוה אלף דינרים [בבבל] בדינר אחד – לא תקח [משום שנשוב לארץ ישראל] ( עבודה זרה ט ע"ב ).

וכאלה עוד רבים שאין מזיזים את אמונתם העזה של אנשי האמונה, משום שאינם יכולים להתקיים מבלעדיה.

בברכה

דעת – אמת