שאלות ותשובותקטגוריה: דעת אמתשיח חכמים בלשון נקייה ובלשון מגונה
20 שנים • Anon
אני בחור ישיבה תיכונית , קראתי את המאמרים והקונטרסים שלכם התרשמתי מהבקיאות שיש לכם יישר כוח. אני לא מפחד לקרוא דברי ביקורת נוקבים ואפילו הדפסתי כמה מאמרים והבאתי לרב הישיבה.

מה שרציתי להעיר, נכון שחכמים שגו וטעו (הרב שלי הסכים שחכמים יכולים לטעות) אך מידותיהם הערכיות והמוסריות ניתנות להערכה והוקרה, דוגמה פשוטה לכך (אני לומד מסכת פסחים) דרישת חז"ל לדבר בלשון נקייה.

דני סבתו

1 Answers
20 שנים • jsadmin צוות
שלום דני

ערכיות ומוסריות נמדדות באופן סובייקטיבי לחלוטין ואין בהן נימוקים ראציונליים. רצוני לומר, מה שנחשב כטוב אצל פלוני יחשב רע אצל אלמוני, אליהו הנביא שהרג 400 מנביאי הבעל חשב שנהג כשורה ואילו דעת- אמת הייתה דנה אותו כרוצח או במונחים של היום "מחבל יהודי".

דרישתם של חז"ל לדבר בלשון נקייה אינה עומדת במבחן המציאות, מצד אחד הם דורשים: " לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר: ' מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה" (פסחים ג ע"א) כלומר, לדעתם מחבר התורה נזהר שלא לכתוב "טמאה" שהיא מילה מגונה , והעדיף להאריך במילים ולומר : "אשר איננה טהורה". ואילו במקום אחר התבטא ר' דוסא במילים מגונות ומזלזלות בגוף האישה. ר' דוסא סובר ששבויה אינה נבעלת במקום השבייה ולכן מותרת לאכול בתרומה, ובמקום לומר "שבויה טהורה היא ואוכלת בתרומה" דיבר בלשון זולה ומעליבה וכך אמר: " א"ר דוסא: וכי מה עשה לה ערבי זה, מפני שמיעך לה בין דדיה [שדיה] פסלה מן הכהונה? (גיטין פא ע"א).

בברכה

דעת – אמת