קשה להתייחס לאמירה כללית כמו: "באים להרוס הכל". דעת- אמת באה לבנות חברה שערכיה מבוססים על שוויון, חירות וכבוד האדם, כלומר, האדם הוא המרכז.

השאלה שאתה צריך לברר לעצמך: האם יכולה להיות תמימות דעים וחיים בצוותא – בין מי ששיח הערכי נשען על ערך האדם (הומניסט) לבין מי ששיח הערכי שלו נשען על "אלהים" (דתי), אף על חשבון ערך האדם.

כך לדוגמה את היחס לארץ ישראל, הדתי מתייחס לשטח הארצי גאוגרפי של ארץ ישראל כמקום השייך ("בטאבו") לאלהים ואין זכות לאף אדם לעשות בה כהבנתו אלא על פי הוראת בעל הבית – אלהים.

יש דעה בתלמוד הטוענת: גוי שקנה קרקע, בארץ ישראל, אין לו רשות לחפור שם באר למים, משום שהארץ שייכת לה', כך נאמר שם: "אין קנין לגויים בארץ ישראל לחפור בה בורות שיחין ומערות, שנאמר: לה' הארץ" (גיטין מז ע"א).

כך, לדעת הדתיים, זכות היהודים בארץ ישראל היא זכות שהקנה אותה אלוהים ליהודים, ואינה ניתנת לדיון או פשרה. דברים אלו כתב רש"י בשם המדרש: " אם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם את ארץ ישראל! הם משיבים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו: (רש"י – בראשית, א; 1).

לא רק בענייני "ארץ ישראל השיח הדתי הוא מיסטי, אלא אף בדיון משפטי בדיני נזיקין, כשבאו לדון בפטור מתשלום נזק, שגרם שור של ישראל לשור של גוי:

"כך שנו רבותינו: 'שור של ישראל שנגח לשור של נוכרי פטור. מה הטעם ? אמר ר' יוחנן משום הכתוב: 'ראה ויתר גוים' (חבקוק, ג; 6) שהתיר [אלהים] נכסיהם של גויים לישראל, לפיכך שנו רבותינו שור של ישראל שנגח לשור של נכרי פטור. אמר ר' תנחום בן זכאי, אמר הקב"ה: 'ישראל וגויים בריותי הם ומפני מה התרתי ממונם של גויים לישראל, מפני שאין ליבם שווה, לפי שהן עובדים עבודה זרה וכופרים בהקב"ה, אבל ישראל שהן עובדים להקב"ה ומשמרים את התורה שכרם מתוקן להם "( דברים רבה (ליברמן) פרשת עקב ).

כאן המקום לשאול, האם יש אפשרות של שיח בין דתי – המאמין שאלהים הפקיר ממונם של גויים – לבין הומניסט: הדוגל בערך השוויון ללא הבדל דת, גזע ומין.

בברכה

דעת – אמת