כך נכתב בשולחן ערוך: "ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים, אפילו בשכר. ולא תיילד לעובדת כוכבים, אלא אם כן היא ידועה כמילדת, שאז מותרת, ודוקא בשכר וביום חול" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנד, סעיף ב ).

מקור לפסק הלכה זה נמצא עוד מתקופת המשנה (מאות הראשונות לספירה) וכך נכתב במשנה:

"בת ישראל לא תיילד את עובדת כוכבים, מפני שמילדת בן לעבודה זרה, אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל.

בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים אבל עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראלית ברשותה" (משנה מסכת עבודה זרה פרק ב משנה א ).

התלמוד מוסיף שאין להתיר לעובדת כוכבים ליילד את הישראלית מפני שהן חשודות לרצוח אותן, אלא אם כן יש ישראליות אחרות המפקחות על הלידה (ע"ז כו ע"א).

דברים אלה אמורים ביום חול אך ביום שבת אסור לסייע לגויה בלידה בכל אופן, אפילו תמורת תשלום שכר, מפני חילול שבת, כך נפסק בשולחן ערוך:

"כותית (גויה) אין מילדין אותה בשבת, אפילו בדבר שאין בו חילול שבת" (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן של, סעיף ב ).

הלכה זו נקבעה ונפסקה הלכה למעשה אף במאה ה – 20 על ידי הרב ישראל מאיר הכהן

(1839 – 1933), המכונה "החפץ חיים", בספרו ההילכתי – משנה ברורה – המקובל על רוב שלומי אמוני ישראל. הוא מרחיב וטוען שאיסור ללדת גויה בשבת כולל כל סוג סיוע רפואי לגוי מכל סוג מחלה אף שיכולה לגרום למותו של הגוי, וכך הוא כותב:

"ודע שהרופאים בזמנינו אפילו היותר כשרים [מבחינה דתית] אינם נזהרים בזה כלל, ומעשים בכל שבת שנוסעים כמה פרסאות לרפאות עובדי כוכבים וכותבין ושוחקין סממנים (טוחנים צמחים לרפואה) בעצמן. ואין להם על מה שיסמוכו, דאפילו אם נאמר שמותר לחלל שבת באיסור שאסרו חכמים כדי שלא תהיה איבה בין הגויים ליהודים, מכל מקום איסור חילול שבת שהוא מן התורה, בודאי אסור לכל הדעות ומחללי שבת גמורים הם במזיד השם ישמרנו" (משנה ברורה סימן של ס"ק ח ).

ואף בזמננו, שכבר הורו הרבנים להתיר לרופאים לסייע בלידת הגויה, לא התירו מתוך הבנה עמוקה שיש לסייע לכל אדם באשר הוא אדם, אלא משום שבסופו של דבר זה יסייע ליהודים עצמם, כך כתב הרב עובדיה יוסף (כיהן כרב ראשי לישראל) בספר השו"ת "יביע אומר": "אודות רופא מובהק גוי שהיה אוהב ישראל, והציל והחיה כמה נפשות מישראל ממוות לחיים, וגם נהג לטפל בחינם בחולים יהודים עניים בלא כסף ובלא מחיר, וחלה בחולי מסוכן בשבת ושלח לבקש מרופא ישראל לבוא אליו ולהקיז לו דם ואם ימנע מללכת אליו יש איבה גדולה ויהפך לבבו להיות נוסף גם הוא על צרינו ויגמול לו רעה וגם ימנע מלטפל בחולים יהודים וכו' (והתיר לרופא היהודי לחלל שבת לרפא את הרופא הגוי, בנימוק) שמכיון שהרופא ישראל אינו מתכווין בזה אלא כדי להציל עצמו ואת חולי עמו ישראל מסכנה וכו' אין כאן איסור תורה, ולכן יש להורות להתיר"(חלק ח' או"ח סימן לח).

עיין מה שכתבנו "בפרשת בלק".

בברכה

דעת – אמת