"ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה" (בראשית מא' מה').

מסתבר הדבר שפרעה קראו ליוסף בלשון מצרית, אלא שרש"י כתב "מפרש צפונות" משמע שצפנת בלשון הקדש הוא, והרד"ק תמה על זה "לשון מצרי הוא כמו שקרא נבוכדנצר לדניאל (בלטשאצר- דניאל א' ז') וחבריו שם בלשון ארמי, והמפרשים פירשו שהוא לשון  הקודש, ותימה הוא איך קרא לו פרעה שם בלשון הקודש".

וכן כתב הרשב"ם "לשון מצרים הוא".

והרמבן סבר שלשון הקודש קרא "יתכן שקרא לו שם נכבד כלשון ארצו כי שאל לו (כלומר פרעה שאל  את יוסף איך אומרים בלשון הקודש מפרש צפונות), או שהיה המלך יודע שפת ארץ כנען הקרובה אליו".

והשם פוטי פרע צריך להיות לדעת כולם שם בלשון מצרית, וכתב רש"י הוא פוטיפר (בראשית לט' א') ונקרא פוטי פרע על שנסתרס מאליו לפי שלקח את יוסף למשכב זכר". והגמרא בסוטה יג' ע"ב "ויקנהו פוטיפר סריס פרעה , אמר רב שקנאו לעצמו, בא גבריאל ופירעו , מעיקרא כתיב פוטיפר ולבסוף פוטי פרע".

חז"ל לקחו לשון מצרית וכדרכם השתעשעו בה בלשון הקודש, ופוטי פרע נהפך לפריעת העורלה , כלומר נהיה סריס ומלבד שדברים אלה משונים, הם מעוררים תמיהה. וכי מה זה התרחש בראשם של חז"ל שיחסו לפוטיפר משכב זכר עם יוסף?! והרשב"ם כתב באופן פשוט וברור "אין זה פוטיפר לפי הפשט" וכיוצא בו כתבנו בפרשת חיי שרה שקטורה אינה הגר כפי דעת חז"ל.

גם דע לך שבמקרים רבים חיברו חז"ל שני אנשים שונים במקראות ועשאום לאדם

אחד והם מהדברים המוזרים הרחוקים מן השכל, וכבר ציטטנו את דברי האי גאון ז"ל "הגדה ומדרש אע"פ שכתובין בתלמוד אם לא יכוונו ואם ישתבשו אין לסמוך עליהם".

ואנו נביא שתי דוגמאות למען תשכיל ותרחיב בדבר:

הגמרא בסנהדרין לח ע"א "זרובבל שנזרע בבבל ומה שמו נחמיה בן חכליה" והקשה ר' יעקב עמדין בהגהותיו על הש"ס "דבר תמוה שהרי הוא נגד פשטי הכתובים המבוארים בספרים של עזרא ונחמיה " נחמיה ז' ז' "הבאים עם זרובבל ישוע נחמיה עזריה וכו'" וכן עזרא פרק ב' פסוק ב' "אשר באו עם זרובבל ישוע נחמיה שריה וכו' " וכן הוא בנחמיה יב' מז' "וכל ישראל בימי זרובבל ובימי נחמיה". הרי הדברים ברורים לגמרי מן הכתובים שזרובבל אינו נחמיה ונחמיה אינו זרובבל, אלא שני אישים שונים שחיו באותה תקופה. הלכו חז"ל ועשו משני אנשים שונים איש אחד.

ודוגמא נוספת ממסכת מגילה טו ע"א "אמר רב התך זה דניאל ולמה נקרא שמו התך שחתכוהו מגדולתו, ושמואל אמר שכל דברי מלכות נחתכין על פיו"

ורש"י בספר עזרא פרק א' פסוק ח' "ואמרו רבותינו ששבצר הוא דניאל ולמה נקרא שמו ששבצר שעמד בשש צרות" (והוא מילקוט שמעוני).

בא ותראה דברים מוזרים , דניאל שהשם שניתן לו ע"י נבוכדנצר בלאטשצר (דניאל א' ז') הלכו חכמים והוסיפו לו שני שמות נוספים התך, וששבצר ולקחו את השמות הפרסיים והשתעשעו איתם בלשון הקודש, וכבר כתב אבן עזרא (דניאל א' ד') "והנו (דניאל) זקן מאוד בימי אסתר , אולי כבר מת ולא עלה אל בית שני, ואינו ששבצר בראיות גמורות" ובפרקי ר' אליעזר פרק מט' "וראה המן יוצא ובא להתך והרגו" משמע ודאי שהתך אינו דניאל.

ואנו נביא ראיה שחז"ל שבשו הזמנים  וערבבו בין האישים המופיעים במקראות, והוא מגמרא ראש השנה ג' ע"ב "תנא הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא, כורש שמלך כשר היה ארתחשסתא על שם מלכותו ומה שמו דריוש שמו" ואין הבל גדול מזה. היטב אנו מכירים את השושלת הפרסית מכתביהם שלהם ומכתבי אויביהם היוונים (ההיסטוריונים הרודוטוס וקסנופנס) ואנו יודעים שכורש איננו דריוש וארתחשסתאARTAXERXES) ) איננו אף אחד מן השניים האחרים .  אלא כל אחד מהם מלך בתקופתו. כורש כבש את בבל והתיר ליהודים לשוב ולבנות את הבית השני ושנות מלכותו 559 עד 529 לפני מניינם. דריוש הראשון מלך אחרי בנו של כורש ושנות מלכותו 522עד 486 לפני מניינם וארתחשסתא הראשון מלך בין 465 ל 424 לפני מניינם. לכל אחד מהם ספור חיים ארוך וידוע ונפרד מן האחרים. צא וראה טיבה של "שרשרת הקבלה" אשר מספרים לנו כי בכוחה עברו פרטי הפרטים של תורה שבעל פה ממתן תורה ועד זמנם של התנאים, מהלך זמן של כמעט 1500 שנה. הנה את כל המלכים הללו שמלכו רק כ 500 שנה לפני זמן התנאים ואשר היו מוכרים היטב לעזרה ולנחמיה ולאנשי הכנסת הגדולה שחיו בזמן שיבת ציון, את כל אלה מבלבלים התנאים ואינם יודעים בין ימינם לשמאלם אבל את הלכות הריבית והטריפות העבירו על פני 1500 שנה בדיוק נמרץ? רק פתי יאמין לכל הדבר. את כל אשר אמרו חז"ל מליבם ומדעתם אמרו ולא מפי המסורה ולא מפי הגבורה. וגם על המלכים הפרסיים בדו מליבם.

כל אשר כתבנו בכל הקונטרסים יעיד כאלף עדים כי כך בדיוק הם פני הדברים.

ועוד נוסיף כי לדעת האבן עזרא (אסתר פרק א' א') אחשורוש הוא ארתחשסתא, ולבלבול אין סוף. הנה נאמר על מרדכי היהודי (אסתר ב' ה' ) "אשר הגלה מירושלים עם יכניה מלך יהודה"  . גלות יהויכין היתה בשנת 597 לפני מניינם. ואתה התלמיד החפץ באמת, צא וראה: אם אחשוורוש הוא ארתחשסתא אשר מלך בשנת 465 לפני מניינם הרי אפילו אם היה מרדכי רק בן שנה אחת בזמן הגלות היה גילו בתחילת מעשה המגילה 131 שנים! והרי שגם לדברי האבן עזרא אין כל שחר. ובענין מבוכת הזמנים שחז"ל אמרו במיוחד בתקופת ממלכת פרס אנו נוציא קונטרס מיוחד.

דבר דעת אמת