נזיר יהודי על פי התורה, אסור לו לשתות יין ולהסתפר וחלים עליו איסורים ודינים נוספים. לאחר שעברו ימי נזירותו – בדרך כלל מדובר בשלושים יום – עליו לגלח את כל שער ראשו. אסור לו להשאיר ולו שתי שערות בראשו, כי אין הדבר נחשב כגילוח כל הראש.

שואל אחד מחכמי התלמוד: מה דינו של נזיר שגילח את ראשו והשאיר שתי שערות ולאחר מכן צמחו לו שערות נוספות בראשו. ואז, במצב הזה, גילח את אותן שתי שערות שלא גילח קודם לכן? האם הדבר נחשב לגילוח כל הראש? שהרי בסופו של דבר אכן גילח את אותן שתי שערות שנותרו! או שמא, בגלל שכבר צמחו שערות חדשות, לא יועיל לו שיגלח את אותן שתי השערות.

עוד הוסיף לשאול ולתמוה חכם נוסף: מה דינו של נזיר שגילח את שערו והשאיר שתי שערות, ולאחר מכן נשרה שערה אחת מעצמה, מבלי שגילח אותה, ואחר כך גילח את השנייה? האם ייחשב שקיים הנזיר מצוות גילוח? שהרי סוף סוף אין כלל שערות בראשו! או שמא היות ולא הוא עשה את פעולת הגילוח, אלא נשרה מעצמה, לא ייחשב לו שגילח את ראשו?

(תלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף מב, עמוד א').